מבחר מאמרים

סוף חודש אוגוסט, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים החדשה, הוא בד"כ זמן של ג'אז באילת. מאז הבחירות לראשות הלשכה אפילו בוקר בשבוע של ג'אז הוא

פסיקתו של בית המשפט העליון ברע"פ 2292/08 שי אמסלם נ' מדינת ישראל, שנסבה, בין היתר, על שיטת ימי המוקד, הינה פסיקה חשובה וראויה, ובוודאי מתבקשת

נטען כלפי לשכת עורכי הדין מעל גבי מדור זה, כי אנו מנהלים מאבק של "אליטה צרה המנסה לדחוק את מי שמאיים עליה". שטות פופוליסטית ומניפולטיבית.

בתי המשפט במדינת ישראל ממנים מאז ומתמיד, כל יום, עשרות בעלי מקצוע – כונסי נכסים, מנהלי עיזבון, נאמנים, מפרקים, מגשרים, בוררים ומומחים שונים. שכרם של

בשבוע שעבר דחה בג"צ את עתירתה של לשכת עורכי הדין, שהוגשה בפברואר 2007 נגד החוק לקיום דיוני הארכת מעצר באמצעות היוועדות חזותית (בוידיאו קונפרנס). הלשכה

הצעת חוק מנהל מקרקעי ישראל (תיקון – ניהול קרקעות קק"ל לטובת העם היהודי) התשס"ז -2007, שאושרה בחודש יולי האחרון בקריאה טרומית בכנסת, לפיה אדמות קק"ל

לפני כשבוע פרסם שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, את הצעתו לפצל את סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה במסיבת עיתונאים מיוחדת. קדם למהלך זה דיון בועדת

בעוד כשבוע תדון ועדת שרים לענייני חקיקה בהצעת חוק יסוד השפיטה בענין הגבלת סמכות בג"צ. לכאורה, אין הצדקה להתנגד לשיח, המתנהל בין הכנסת לרשות השופטת