פריצת דרך חברתית משפטית

פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה,שפורסם לאחרונה ב"גלובס",בדבר ביטול הסכם שחתמה קשישה עם בית אבות מחמת עושק,ממש הלכה למעשה את תפקידם של בתי המשפט במובנו הרחב,תפקיד הטומן בחובו גם פן משפטי-חברתי.

שעה שחברי כנסת יוזמים הצעות חוק להחמרה בנישה של תוקפי קשישים בעת האחרונה, הרי שגם פסק דין חשוב הזה,תורם להתמודדות עם התופעה של ניצול מעמדם המוחלש של הקשישים בחברה.

מן הראוי,שערכים של שוויון והגנה על זכויותיהן של קבוצות מיעוט באוכלוסייה,וקבוצות מוחלשות,שנגישותן לבתי המשפט מוגבלת,יהוו סימני דרך עבור השופטים בבואם לכתוב פסק דין.

אלו ערכים בסיסיים,שעל השופטים לשפוט לאורם,ולהתוותם כנורמות התנהגות ראויות.בית המשפט המחוזי בחיפה גילה אומץ והורה על ביטול ההסכם שכרת בית האבות עם הדיירת הקשישה,שהלכה לעולמה,חרף העובדה,שביטול חוזים מכוח טענת עושק וחוזה בלתי מוסרי,נעשה על ידי בתי המשפט רק במקרים מועטים.בית המשפט עשה שימוש ב"ארגז הכלים שלו" בטענת העושק,והרחיב את המשעות של פגם העושק,תוך הדגשת התפיסה המוסריץ,דבבסיס ההכרה בפגם.תפיסה מוסרית משפטית,ובהחלט לא תפיסה מוסרית המנותקת ממשמעויות משפטיות.השופט רון שפירא,אכן הורה על ביטול ההסכם וקבע כי "בבסיס עילת העושק תפיסה שבעיקרה מוסרית.עילת העושק עוסקת במי שניצל הזולת את חולשתו ושכנעו להתקשר בחוזה שתנאיו גרועים,כאשר החוזה נכרת, לכאורה בגמירות דעת מלאה.החצי דקה להתערבות החוק בעניינו אינב אפוא הצדקה משפטית,אלא הצדקה מוסרית!יש להגן על הצד החלש מפני ניצולו על ידי הצד החזק"

השופט שפירא אף הדגיש בעמדתו את הכלל החשוב,אשר על בתי המשפט להגיש בפסוקותיהם במקרים דומים,בהם עולה הצורך בהגנה על קשישים,לפיו "זכותה ואף חובתה של החברה לדאוג לרווחת קישיה,יש וראוי להגן עליהם מפני אנשים חסרי מצפון לבל ינצלו את קשישותי=ם ויגרמו להעברת רכושם לידיהם על ידי פיתוח תלות,השפעה בלתי הוגנת וכיוצא בזה ויותירם בערוב ימיהם מחוסרי כל" גם סגנית נשיאת המחוזי בחיפה,השופטת שולמית וסקררוג,הדגישה בעמדתה בפסק הדין,אשר תמכה בביטול ההסכם,את תפקידם של בתי המשפט בקביעת מדיוניות חברתית והנחלת ערכים של הגנה על זכויות חלשים:

"מבחינת מדיניות משפטית,ככל שיש לתת משקל למרכיב של בטחון מסחרי המחייב הגנה,אין להתעלם גם מהצורך של הגנה על קשישים המצויים בבית אבות,והגם שלא הוכרזו כפסולי-דין,במיוחד לאור יחסי האמון והתלות הנוצרים בינם לבין מנהלי בית האבות ועובדיו.בנסיבות אלה,יש להקפיד הקפדה יתרה כאשר ליכולתם לנהל מו"מ,ללא ליווי משפטי או אחר מטעמם,מול מנהלי בית האבות או מי מטעמם.נקודת המוצא היא,ששוכני בית האבות ככל הם מועטי ניסיון,בדרך כלל מעצם הימצאותם שם,במיוחד כאשר הם מבקשים להמשיך ולשהות במקום,בין בשל קשרים חברתיים ובין אחרים,והם מצויים בקשרי תלות"

לנוכח האמור,וחרף הביקורת הנשמעת ביתר שאת לאחרונה נגד מעמדה של הרשות השופטת לאחרונה נגד מעמדה של הרשות השופטת,המכרסמת במעמדן ותפקידן של הרשויות האחרות,אני מברך על פסק הדין,וסבור כי הוא מהווה פריצת דרל בהתווית מדיניות חברתית-משפטית על בתי המשפט.

עו"ד יורי גיא רון