מעמודי התווך של המשפט ואושיות החברה הישראליות

באוקטובר 2019, הלך לעולמו כבוד השופט מאיר שמגר, זכרו לברכה. מעבר להיותו אחד מן המשפטנים החשובים בישראל אשר פועלו ופסיקותיו היוו לפיד המוביל מדיניות שהשלכותיה חוללו שינויים של ממש בתודעה הישראלית, פעל בתחומי חברה ותרבות רבים מתוך השאיפה לכונן בישראל תרבות דמוקרטית מתקדמת, נאורה, יציבה ועשירה אשר תהווה מופת עולמי.

מימיה הראשונים של המדינה – ועד ימינו אנו

שמגר, יליד פולין, עלה לישראל יחד עם משפחתו בשנת 1939 והינו בוגר החוג להיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בהר הצופים שבירושלים. לאחר התגייסותו לאצ"ל, נכלא על ידי השלטונות הבריטיים והועבר למחנה מעצר בקניה. בבית הספר למשפטים בקניה, זכה שמגר להמשיך את לימודי המשפטים שהחל בבית הספר המנדטורי בארץ ישראל.

עם קום המדינה, שוחרר שמגר מן המעצר והתגייס מיד אל שורות הצבא החדש שבהקמה להילחם במלחמת השחרור ולאחריה, השלים את לימודי המשפטים ולאחר הסמכתו לעריכת דין, שימש כפרקליט בצה"ל. בשנת 1961, הפך לפרקליט הצבאי הראשי ונחשב לאחד מקובעי המדיניות המשמעותיים בהיסטוריה של צה"ל. במסגרת פועלו בנה את התשתית המשמשת את הממשל הצבאי בשטחים המוחזקים ואת סמכויותיו של צה"ל ורשויות הביטחון בשטחים עד היום.

אחד מהישגיו המשמעותיים ביותר הנו התוויית המדיניות המשפטית ב"שטחים המוחזקים" – מושג שהוא עצמו טבע. באמצעות טביעת מושג זה ביקש שמגר ליישב את מתח המחלוקת בין פלגי הימין והשמאל בישראל של שלהי מלחמת ששת הימים ולמצוא פשרה בין המושג "השטחים הכבושים" לבין "השטחים המשוחררים". מונח זה נמצא בשימוש שגור עד היום.

הובלת מדיניות משפטית בקנה מידה חסר תקדים

לאחר ששימש בין השנים 1968-1975 בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, משרה בה באה לביטוי באופן משמעותי תפיסת עולמו הליברלית הדוגלת בחופש ביטוי נרחב ושמירה על זכויות האדם, התמנה לשופט בבית המשפט העליון וב-1983 נבחר לשמש כנשיאו.

הישגיו של שמגר כנשיא בית המשפט העליון משמשים כנקודות ציון חסרות תקדים במשפט הישראלי. בין השאר, ידועה פסיקתו המכירה בזכותם של תושבי השטחים המוחזקים לעתור לבג"ץ, שימושו כראש ועדת החקירה לאחר הטבח במערת המכפלה, עמידתו בראש ועדת חקירה צבאית בעקבות השלכותיהן הבריאותיות של פעולות חיילי צה"ל במימי הקישון, היה השופט הראשון שדגל בהסרת חסינותם של חברי כנסת במקרים מסוימים וכמו כן בולטת התנגדותו לעונש המוות.

תמיכה במוסדות תרבות

מעבר לעבודתו המשפטית יקרת הערך, פעל שמגר רבות גם במישור התרבותי והחברתי.

שמגר היה אחד מן הפעילים הבולטים בוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה ושימש עבורו נשיא של כבוד. במסגרת הוועד פעל להעלאתם של כל יהודי אתיופיה לישראל.

נוסף על כך, כחובב ג'אז מושבע, שימש יו"ר ארגון ידידי פסטיבל הג'אז באילת אשר מארח החל מ-1987 אמני ג'אז מובילים ומארח חובבי ג'אז מכל רחבי העולם. שמגר שימש בתפקיד זה מרגע הקמת הארגון ועד שנת 2010 בה החליף אותו בתפקידו עו"ד יורי גיא רון, תחת הנהגתו שוקדים בהנהלת הפסטיבל על מופע לזכרו של מאיר שמגר, המיועד להתקיים בפסטיבל החורף הקרוב (פברואר 2020).

נקודות ציון בולטות נוספות בפועלו

  • פסיקתו במשפט האונס בקיבוץ שמרת קיבע בתודעה הישראלית כי אי הסכמתה של אישה ליחסי מין מספיקה על מנת להיחשב לאונס – גם אם לא התנגדה בפירוש לקיום היחסים.
  • עמד בראש הרכב השופטים במשפטו של פושע המלחמה הנאצי ג'ון דימאניוק.
  • קיבל את "אות הדמוקרטיה" – אות הניתן למובילי התרבות הדמוקרטית בישראל.
  • היה מועמד לתפקיד נשיא המדינה.

יהי זכרו ברוך.