בתחילת דרכה של מדינת ישראל, את התנהלותם של עורכי הדין בישראל ריכזו שני גופים משפטיים: לצד הסתדרות עורכי הדין בישראל, התכנסה המועצה המשפטית כגוף סטטוטורי אשר נותר עוד מימי המנדט הבריטי.
על מנת להסדיר את פעילות עורכי הדין הישראליים באופן מוסדי, הוקמה ב-1961 לשכת עורכי הדין – המאגדת את כלל עורכי הדין בישראל וחברות בה היא חובה לכל אדם המעוניין להחזיק ברישיון לעריכת דין בישראל.

תפקידי וסמכויות הלשכה

ללשכה מספר תפקידים וסמכויות משמעותיים בתחום החוק והמשפט בישראל.

הסמכה ופיקוח על עורכי הדין

הלשכה אמונה על קיום מבחני הלשכה המזכים את עורכי הדין ברישיון עיסוקם ועל רישומם כדין ופיקוח על פעילותם. בתוך כך, אמונה הלשכה גם על הסמכתם ועל קיום דין משמעתי בעניינם בכל מקרה של הפרות אתיקה מקצועית. כמו כן, אחראית הלשכה גם על רישומם של עורכי דין ממדינות זרות המספקים שירות משפטי בישראל.

סיוע משפטי לאוכלוסיות מוחלשות

הלשכה מספקת שירותים משפטיים לאלו שידם אינה משגת – ושאינם זכאים לקבלת סיוע מהסניגוריה הציבורית.

השתתפות בבחירת שופטים ובהובלת מדיניות

נציג לשכת עורכי הדין משתתף גם בוועדה למינוי שופטים. התפקיד דורש אחריות ושיקול דעת רב. לאורך כהונתו כראש לשכת עורכי הדין, שימוש עו"ד יורי גיא-רון כחבר בוועדה למינוי שופטים והוביל את הלשכה לאמץ גישה אינטגרטיבית, ולפעול כיותר מאשר איגוד מקצועי נטו, אלא כגוף סטטוטורי מהותי העוסק בתחום קרדינלי לתפקודה של הדמוקרטיה הישראלית. לאור זאת, תחת הנהגתו תפקדה הלשכה כגוף ערכי המוביל מדיניות לשינוי חברתי – לשם קידום החברה הישראלית לתפיסה קיומית ערכית ומוסרית – ושלטון חוק חסון הרבה יותר.

בוררות ויוזמות משפטיות נוספות

מלבד תחומי אחריותה כלפי החברים בה, פועלת הלשכה גם כבוררת בסוגיות משפטיות מסוימות – וממנה בוררים מטעמה על מנת להסדיר סכסוכים במגוון תחומים. נוסף על כך, מקדמת הלשכה מחקרים משפטיים ומפעילה יוזמות שונות לקידום התרבות המשפטית בישראל, מסייעת בהקמת קרנות פנסיוניות וביטוחיות ועוד.