יורי גיא רון – מאמר תגובה של ראש הלשכה למאמר שטנגר 14.10.2007

חיים (שטנגר), תדליק לרגע את האורות בבקשה. המאמר המתיימר, שפורסם מטעמך במדור זה ("בוקר טוב, לשכת עורכי הדין", 10.10.07), מלמד כי אינך בקיא כלל וכלל בפעילות הלשכה, שמוסדותיה נבחרו מחדש בחודש יולי האחרון, והחלו בפעילות בראשית חודש ספטמבר. מסתבר, שאין די בהגשת מועמדות בעבר לתפקיד נבחר בלשכה, תוך הצבת מגה שלטי חוצות בצמתים מרכזיים, להפסיד, להיעלם, לשוב ולבקר, וחוזר חלילה מידי מס' שנים, כדי להכשירך לכתוב מאמרים מבוססים על הלשכה בעיתונות.

עמדותיך המפורטות במאמר, שהקשר שלהן עם העובדות ועם המציאות הוא קלוש, נתפסות מראש כמוטות, במיוחד לאור תפיסתך, לפיה אין הצדקה לקיומה של הלשכה ויש להפריטה.

טענותיך נגד הלשכה על כך שהיא אינה מביעה דעתה בנושאים שוטפים היא מופרכת ומטעה. לו היית פונה אל הלשכה ובודק בפרסומיה ובפרסומים בכלי התקשורת, היית מגלה את ההיפך הגמור.

מאז הקיץ, לאחר הבחירות, על אף הפגרה והחגים, נקטנו שורה של פעולות לקידום ענייני הלשכה במישור המקצועי ולביסוס הלשכה כגוף ציבורי חשוב ומשפיע במישור המשפטי הציבורי. פנינו לשר המשפטים וביקשנו לשלב את נציגי הלשכה בעבודת משרד המשפטים בגיבוש הרעיונות השונים, עוד בשלב של טרום תזכיר החוק. ברכנו את השר על יוזמתו להקים בית משפט ביישוב ערבי וסיכמנו עימו עקרונית על הקמת מחוז המרכז בלשכה לצד בית המשפט המחוזי החדש. פנינו בעניין כינוס הועדה למינוי קאדים והשר נענה לכך מייד. דרשנו מינוי נציג של הלשכה בצוות לבחינת האגרות בבית המשפט לענייני משפחה, והשר נענה לכך ומינה את עו"ד יוסי מנדלסון כנציג הלשכה בצוות. החלטנו בועד המרכזי על העלאת ציון מעבר בחינות הלשכה ל- 70 ונמתין לאישורו של השר למהלך זה. יזמנו דיון בעניין מינוי בעלי תפקידים בשכר על ידי בית המשפט, נושא שאני תמה שאינו מובנה מזה עשרות שנים. מינינו צוות מבין חברי הועד המרכזי לעבודה למול הנהלת בתי המשפט בעניין זה.

בנוסף, ביקרנו את ח"כ שרוני על התבטאויותיו כנגד השופטים. ביטאנו את התנגדותנו למהלך האיחוד הגורף בין רשויות המס. פעלנו להנצחת עורכי הדין היהודיים מתקופת השואה באוסטריה. סייענו ככל יכולתנו לנפגעי קריסת חברת "חפציבה" ואף קיימנו כנסים בעניין בבית הלשכה. פנינו לשר המשפטים בבקשה שלא לפגוע בזכויות ההורשה של בני זוג בני אותו מין, והשר הודיע כי יימנע מפגיעה כזו.

לעניינים אלה אפשר להוסיף את ביטוי עמדתי כנגד הארכת תוקפו של חוק טל, כנגד האפלייה בהצעת החוק לגבי יישוב אדמות קק"ל ובשני נושאים מרכזיים נוספים – הראשון, פנייה לראש הממשלה למנות ועדה ציבורית לבחינת עצמאותה של הרשות השופטת בראשותם של הנשיאים בדימוס שמגר וברק, והשני יוזמה שלנו, שבזכותה של שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, הביאה למתן סייעות לגנים לכ- 350 ילדים עם מוגבלויות בני 3 – 4, וזאת למרות שבג"ץ דחה כחודש לפני פתיחת שנת הלימודים את עתירתם של ההורים בנושא זה. ביוזמתי, אף הוקמה ועדה ציבורית במשרד החינוך לבחינת מדיניות הטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים וכל המערך התקציבי בעניינם. בראש הועדה עומדת שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, והלשכה תיטול חלק בדיוני הועדה עם נציגי הארגונים השונים. מ"מ ראש הלשכה , עו"ד רון גזית, אף יכהן כאחד מחמשת החברים בה.

במהלך חודש ספטמבר קיימנו טקס חגיגי לפתיחת שנת המשפט תשס"ז, אשר במהלכו, התבטאתי כנגד יוזמת שר המשפטים לצמצם את זכות העמידה בבג"צ, שהרי הפגיעה בזכות העמידה היא בעיני הגבלת האפשרות לממש את זכויות האדם במדינה דמוקרטית. שמחתי לשמוע, שיומיים לאחר מכן, הודיע השר כי הוא חוזר בו מיוזמתו. נבחרו סוף סוף שני עורכי דין מן המגזר הפרטי לכהונה בבית המשפט העליון, כפי שלא ארע למעשה עשרות שנים, הוסדר ניהול הפרוטוקול של עיקרי הדיון בישיבות הועדה לבחירת שופטים, ביקרנו את הליך בחירתם של הדיינים לבתי הדין הרבניים, תמכנו נמרצות בקידום עורכי דין פרטיים לשפיטה, ואני אף ביטאתי התנגדות לרעיון הפרטת הפרקליטות, לפגיעה בחסמי השפיטות ועוד עשרות התבטאויות והתייחסויות לנעשה בעולם המשפט. הכל, במשך זמן קצר יחסית.

בעניינה של הועדה לאיתור פרקליט המדינה, פנה אלי היועץ המשפטי לממשלה ובתיאום עמי במהלך הקיץ סוכם, כי עו"ד רחל תורן תמשיך לכהן כחברה בועדת האיתור לפרקליט/ת המדינה מטעם הלשכה. אמנם, הועד המרכזי טרם עסק בשינוי הרכב הועדה לאיתור פרקליט המדינה בנוגע לזהות הממנה את החבר בה, שהינו שופט עליון בדימוס, אולם פניתי במהלך חודש ספטמבר ליועץ המשפטי לממשלה כיו"ר ועדת האיתור, בנושא חשוב לא פחות מכך, בבקשה שיפעל לקבלת החלטת ממשלה, לפיה בעתיד חבר הועדה, שהינו "עורך דין מקרב הציבור בעל מומחיות בתחום דיני העונשין והמשפט הציבורי", יבחר על ידי הלשכה, שהנה הארגון הסטטוטורי, המאגד והמייצג את כל ציבור עורכי הדין, והגוף האמון על הסמכתם והתנהלותם המקצועית. יכולת ללמוד על כך מפרסומי הלשכה באתר.

לראשונה, הוקם בלשכה פורום כנסת, בראשותו של עו"ד אלי זהר ובריכוזו של עו"ד אד פרידמן, ואיננו מניחים לשום דיון בועדותיו של בית המחוקקים להתנהל ללא נציגי הלשכה וביטוי עמדותיה. דיונים כאלה מתקיימים, לעיתים עשרות פעמים, מידי חודש, ולרבות במהלך פגרת הכנסת. הועד המרכזי גם החליט על הקמתו של פורום רשות מבצעת, שבו לראשונה בתולדות הלשכה ימונו רפרנטים לכל משרדי הממשלה במטרה לנסות ולהנהיג מעורבות של הלשכה כבר בשלב טרום תזכיר החוק במשרדים השונים.

אכן, החוק לא מחייב את הלשכה לחוות דעתה בהצעות חוק בענייני בתי משפט וסדרי דין, אולם במהלך השנים האחרונות לא היתה הצעת חוק ממשלתית ופרטית שהלשכה לא חיוותה דעתה עליה, גם בנושאים שאינם משפטיים, כגון איכות הסביבה וזכויות ילדים. בניגוד לדבריך, חיים, הרי שהועד המרכזי של הלשכה התכנס ביום שלישי, 9.10.07, וגיבש עמדה מפורטת לגבי תזכיר חוק יסוד השפיטה, שיזם שר המשפטים לצמצום הרכבים של שופטים בהליכים שונים. הועד המרכזי התכנס לגבש עמדה בהזדמנות הראשונה, שלאחר פגרת החגים,הואיל ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת הודיע, כי הוא ממתין לחוות דעתה של הלשכה בעניין התזכיר.

הלשכה לא תשלים עם מצב, שבו אדם מבקש לעצמו פרסום ומפרסם מאמר פופוליסטי לא מבוסס על חשבונה. במקום "בוקר טוב לשכה", מן הראוי היה לומר "לילה טוב, חיים, תכבה את האורות בבקשה".

עו"ד יורי גיא – רון