יורי גיא רון – דבר ראש הלשכה טקס פתיחת שנת משפט 19.9.2010

ערב טוב וברוכים הבאים לטקס פתיחת שנת המשפט תשע"א ("שוועת עניים אתה תשמע" – מתוך נשמת כל חי) של לשכת עורכי הדין בישראל. אני מבקש להזמין לשולחן הנשיאות את נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת דורית בייניש, את שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן ואת יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם.
שיר
הרכב קולי בניהולו המוסיקלי של המתמחה אמיר ברנד, הכולל גם את אנה שפיץ, אלה תדמור וגל תמיר.
בנימה אופטימית – "אולי עוד קייץ"
דברים – יורי גיא-רון
תכלה שנה ומאורעותיה. תחל שנה וצפונותיה. האם באמת צפונות?
פרננדו פסואה אמר:
"מוזר יותר מכל המוזרויות ומחלומות כל המשוררים
וממחשבות כל הפילוסופים,
שהדברים הם בעצם מה שהם נראים
ושאין שום דבר להבין."
נתן אלתרמן הוסיף:
"… מידה מוגזמת
של משמעויות וכוונות, כביכול,
אל תבקש. לא כל שורה רומזת רמז.
העיר היא עיר. הרחוב רחוב.
האור הוא אור. החשכה ברורה כשמש".

מה צופנת בחובה שנת המשפט הבאה? איך ניתן לתאר ממעוף הציפור של אירוע כמו הטקס היום, אירוע של ציוני דרך וכותרות, את מצבה של מערכת המשפט בהווה?
ובכן, בעיניי, החשכה ברורה כשמש!

העומס בבתי המשפט הוא עצום. יותר תיקים, יותר עורכי דין, פחות שופטים, כל אלה באופן יחסי יותר מכל מקום אחר בעולם. העומס, שלא לומר הסחבת, מעסיק ורותם את כולנו – הנשיאה, השר, מנהל בתי המשפט, אנוכי וכל מי שנוטל חלק באחריות ובעשייה במערכת המשפט בישראל. ישנם, לכאורה, באמת ארבעה כיווני פתרונות אפשריים:

האחד – לחנך את עם ישראל להתדיין פחות. זה הצליח פעם עם "אל תקטוף" והחברה להגנת הצומח, אבל התהליך החל בילדי הגן ובתי הספר. נסו לתאר לעצמכם ילד חוזר הביתה עם הילקוט ואומר להורים: "אמא, אבא, אל תתבעו!".
אנחנו מעלים רעיונות בחינוך לגישור ולהידברות בבתי הספר, מכריזים על שנת תרבות הדיון ומקימים ועדה בנושא שתפרט בקרוב את הצעותיה ורעיונותיה, אבל איננו משלים את עצמנו. גם אם נצליח, זה יארך שנות דור, לא פחות.
השני – למנות עוד כ-300 שופטים. לא הולך. אין תקציב לכך וגם לא יהיה. וכשיהיה, כבר נצטרך עוד 600. מכל מקום, שינוי סדרי העדיפויות בחלוקת המשאבים במדינה לא ייעשה, ובאופן הזה, בשנת המשפט הקרובה או באלה הסמוכות שלאחריה.

השלישי – להעלות שורה של רעיונות מצטברים, שחלקם חשוב,נכון ומשמעותי וחלקם פחות נכון ולא הכרחי. שמיעת תיקים מיום ליום – כן, בכפוף לפרשנות של המונח "מיום ליום", נוהל דחיית דיונים – כן, אבל לא כפי שקבעה אותו הנשיאה (ואולי עוד נצליח לשכנע בשינויו ההכרחי), הטלת אגרות ביניים והוצאות ריאליות – לא, משום שלא מתקנים מצב ע"י פגיעה מהותית בערך אחר, בודאי שלא בערך לא פחות חשוב ממנו, בלשון המעטה, ערך "הנגישות למשפט". בוודאי שאין לעשות זאת בחוק התקציב, ואני מניח שהלשכה עוד תידרש לכך. מימוש של שינויים רבים בהליך עצמו, כמו הקניית נורמה של פחות ישיבות קד"מ, סיכומים בע"פ ולא בכתב וכו', למשל בהתאם לתוכנית מפורטת שהגישה הלשכה לנשיאה, לשר ולמנהל בתי המשפט – כן. אבל, כל אלה רק יקלו אולי על המצב, אולם לא יפתרו את הבעיה. כבר אמרתי בעבר, שמדובר בפתרונות מצטברים עם יוד ופלסתר, אבל נדרשת התערבות כירורגית.

לכן, הפיתרון המעשי הוא לפעול מיידית להעברת עשרות אלפי תיקים לטיפולו של ציבור מקצועי אדיר, המצוי מחוץ למערכת השיפוטית הישירה – ציבור עורכי הדין. בסוף השנה הקרובה כבר ניגע בכ-50 אלף כאלה. הפניית סכסוכים לבוררויות משפטיות, גישורים, הערכות סיכון והכרעות חוץ-שיפוטיות, באורח מובנה, רציני ויחסית מאוד זול. אם יש בעיה חוקית – נגביל את התקופה לשעת חירום ונקנה זכות ערעור. אם גם בכך אין די, אז לפחות נפעל מיידית במסגרת של פרוייקט רשות רציני ומפורט להציע למאות אלפי צדדים פתרונות איכותיים ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות. גם לאלה הרובצים ומעיקים על המערכת וגם לכל מי שפותח הליך חדש, ובמועד הפתיחה ממש. למה אנחנו מחכים? הבה ונעשה זאת, כך או אחרת, מייד. בוודאי שניתן לעשות זאת לגבי פרויקט הרשות. אל לנו להסתפק בשיפור. בואו ונחתור לפתרון, וגם במסגרת מבצע תקופתי מוגבל. אין לנו פתרון מערכתי מקיף אחר. החשכה הזו, אכן ברורה כשמש.

אשר לעריכת הדין בישראל. דומני, כי אין עץ רענן, אשר לא ביטאתי תחתיו ב-3 השנים האחרונות את מצוקת המקצוע והמציאות הקשה בה הוא שרוי. לכן, אולי דוקא על העץ הרענן של פתיחת שנת המשפט תשע"א, אוותר קמעה. רק אומר ששר המשפטים אמר לי, כי הוא מקווה להניח סוף סוף בראשית המושב הקרוב של הכנסת את הצעת החוק לעריכת הרפורמה בהתמחות, בהסמכה ובבחינות ההסמכה. אני מצפה מהשר לומר זאת היום גם כאן, עם פרוס שנת המשפט החדשה. גם בהקשר הזה, החשכה ברורה כשמש, ואגב בהצעת החוק אין פיתרון מערכתי, אולם היא בלא ספק צעד גדול אל האור.

פני המקצוע אינם רק התמחות והסמכה. הם הרבה יותר מכך. בהקשר הזה חשוב לציין שלשכת עורכי הדין היא אכן ארגון מנדטורי וחלק לא מבוטל ממעמדנו המקצועי והציבורי נובע מכך, ובצדק. אולם מנגד, המנדטוריות מכתיבה למולה גם את עודף הרגולציה. כבר אמרתי, שקצב עבודתם של הרגולטורים במקצוע שלנו דומה לתחושה, שיש לי לגבי קצב פיתוח תשתית הכבישים במדינת ישראל, שתמיד רודף לשווא אחרי היקף הצורך, הנובע ממספר המכוניות המואץ במדינה.

בנוסף להתמחות, גם טיוטת הצעת החוק בעניין לימודי ההמשך (חובת ההשתלמות) מוכנה מזמן. המלצותינו בעניין הביטוח המקצועי המנדטורי הושלמו ונוסחו כהצעת חוק זה מכבר. תוכניתנו להנהיג מומחים לדין במקצוע גובשה סופית, אך היא נדרשה, משום מה, לעיגון נורמטיבי איתן יותר מהמוצע, והעניין מתעכב.
כשבע שנים חלפו מאז החלנו לעסוק בתיקון קטן לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, כך שיתאפשר לנו למנוע מעבריינים מועדים להתקבל למקצוע, אך העניין מושהה. כך גם בקשתנו לתקן את החוק כדי שנוכל להגיש קובלנה פלילית פרטית נגד מסיגי גבול המקצוע, שנהנים כיום מהזנחת האכיפה כלפיהם בשל קדימויות אחרות של גורמי האכיפה. השינויים החשובים האלה, שעל רובם יש הסכמה כמעט מקיר לקיר (אפילו בלשכת עורכי הדין), לרבות זו של שר המשפטים, כבודם במקומם מונח, אולם מועד מימושם ויישומם – מי ישורנו? ככה לא בונים חומה מקצועית ראויה, ואף בהקשר הזה, בעיניי, החשיכה ברורה כשמש.

בכל הנוגע למערכת השפיטה, הרי שהזרקור הציבורי והשלטוני המתקיף, שלשמחתי עומעם עד מאוד בעת האחרונה, לא כבה, אלא הוסט לכיוון אחר – לכיוונה של מערכת האכיפה. בכיוון זה קיימת במקרים מסוימים גם ביקורת שיפוטית.
לשכת עורכי הדין היא לשכה גם של הפרקליטים. תמיד היתה, ואולי עכשיו יותר מתמיד.

אני משוכנע, שהעבודה בשירות המדינה כפרקליט, כשוטר, כחוקר, כסוהר, ואולי אף להבדיל כשופט, הינה במובנים רבים כפוית טובה. פועלים יום ולילה למען הציבור, שאינו משיב אמון למול האכפתיות וההשקעה. התקנים חסרים תמיד, העומס עצום, התלונות מתרבות והתקשורת מבקרת, בדרך כלל ללא רחמים. אין מדינת חוק ואין דמוקרטיה ללא פרקליטות ומשטרה חזקות, ישרות, אמיצות ומתוקצבות לפי מירב הצרכים.
על מערכת המשפט כולה, ובוודאי שעל אנשי המשפט ובעיקר על עורכי הדין ועורכות הדין, לטפח ולשמור מכל משמר על מוסדות ומערכות גורמי האכיפה, מעמדם, איכותם והאפקטיביות הנכונה שלהם. אולם, כדי להצליח בכך, כדי לסייע, יש צורך להסתייע בנעזרים עצמם.
רובם ככולם של הפרקליטים, השוטרים, החוקרים והתובעים המשטרתיים, עושים מלאכתם נאמנה למען חברה שקטה, שוויונית, צודקת ומסודרת יותר. אולם, יש ליטול ולהטיל אחריות על אלה שאינם נוהגים כך, גם כי זו הדרך הראויה לנהוג בה וגם על מנת לשמור על המערכת ועל מעמדה ותדמיתה הציבוריים. התנהלות כזו מחייבת הנהלת קוד אתי לפרקליטים, והקמתה של נציבות קבילות על פרקליטים, רעיון שתמכתי בו בעבר ודומני שעתה, בשנת המשפט הקרובה, צפוי להתממש ע"י היועץ המשפטי לממשלה ושר המשפטים.
פרקליט המדינה הנוכחי הוא לא ספק פרטנר לדיון בכל נושא. גם מבחינת ההקשבה וגם באפשרות המעשית של פתיחות לשינויים חדשים או מחודשים.
עתה הגיעה העת, בשנת המשפט הקרובה, לממש את ההסכמה העקרונית הזו, באופן מאוזן, שקול ואחראי, לידי מימוש. גם כאן, העיקרון הנכון ברור כשמש.

אשר על כן, עורכי דין כמסייעים לעומס בבתי המשפט, קידום הצעות החוק הרבות לשינוי פני המקצוע ולחיזוק איכותו ורמתו, וקביעת קוד אתי ואומבודסמן ראוי למערכת האכיפה בישראל, הינם הרעיונות המעשיים הדרושים, הרובצים לפתיחה של שנת המשפט החדשה, בתקווה למימושם במהלכה. לגבי הצורך בנקיטתם, דומני שכבר אמרתי הערב שהחשיכה בהקשרם ברורה לי כשמש.

שתי הערות ושתי חגיגות נותרו לי בדבריי.
ההערה הראשונה – מופנית אל היועץ המשפטי לממשלה, עימו שוחחתי לאחרונה על רקע פרסומה של הצעת החוק, המרחיבה את סמכות החיפוש של שוטרים ומאפשרת להם לערוך חיפוש על גופו של אדם, גם אם אינו חשוד בעבירה, ב"מקומות מועדים לאלימות". בשיחה עם היועץ ולאחר הקשבה לעמדתו, הדגשתי, כי אני מבין את הצורך לסייע למשטרה להתמודד עם תופעת האלימות במקומות מועדי אלימות מוכחים כדי לשמור על הציבור, אולם לדעתי, ואני מקווה שגם לדעת היועץ, יש להימנע מהרחבת הסמכות למקומות הומים נורמטיביים, ויש לאזן סמכות זו עם כבוד האדם והזכות לפרטיות. הלשכה ניהלה באותו הקשר גם מאבק נגד חוק נתוני תקשורת ונגד החוק הביומטרי למניעת הפגיעה בזכות לפרטיות.
מאידך, ובנושא אחר, בירכתי את היועץ על פרסום ההנחיות בדבר הגבלת התקופות להגשת כתבי אישום לצורך קיצור וייעול ההליך הפלילי ולמניעת עינוי דין. מדובר סוף סוף, בצעד חשוב ומתבקש, שיש בו כדי לאזן בין הפנים השונים של אכיפה מחד, וזכויות חשודים מאידך.

ההערה השניה מתייחסת לתופעת האלימות כנגד שופטים ועורכי דין.
בשנה האחרונה היינו עדים לארוע אלימות חמור נגד נשיאת בית המשפט העליון במהלך דיון בבית המשפט, וכן לארועי אלימות נוספים נגד שופטים. האלימות הגואה בחברה פוגעת גם ברשות השופטת, אחת מרשויות השלטון, ומהווה סכנה של ממש ליציבות הדמוקרטיה הישראלית. האלימות לא תעצור את מערכת המשפט מלבצע את תפקידה בחברה דמוקרטית. אולם, אני סבור כי יש לתת את הדעת על תופעה זו, ולהקצות בהתאם משאבים להגנה על השופטים. אשר לאלימות נגד עורכי הדין, בעקבות ארוע חמור נגד עורך דין בצפון בפועלו ככונס נכסים, ולנוכח ריבוי המקרים לאחרונה, בהם ננקטה אלימות כנגד עורכי דין במסגרת תפקידם המקצועי, פניתי, לאחרונה, לשר המשפטים לקידום הצעת חוק, העוסקת בהחמרת הענישה כנגד גילויי אלימות, הנעשים נגד עורכי דין ומורים במהלך מילוי תפקידם. ביקשתי אף מהשר לביטחון פנים לקדם את ההצעה כהצעת חוק ממשלתית ולהנחות את המשטרה לפעול בתקיפות ובתשומת לב מועדפת כלפי מי שנוקט אלימות נגד עורכי דין במסגרת מילוי תפקידם. דומני, כי הצמתים המשמעותיים בחייהם של האזרחים והתושבים, עליהם מופקדים עורכי הדין, מחייבים התייחסות מיוחדת אליהם ואל מקצועם תוך הגנה על השירות הניתן על ידם לציבור.

החגיגה הראשונה הינה בסימן שיתוף הפעולה הפורה, שמתקיים בשנים האחרונות בין הלשכה להנהלת בתי המשפט. אני גאה להציג בפניכם את הכרך הראשון של קובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון – פד"'י –המחודש, הרואה אור בימים אלה (כל אחד מחברי הפנאל יקבלו ישירות מהנהלת בתי המשפט ומהלשכה במסירה אישית מיוחדת).
ביום 9.5.2010, נחתם הסכם בין הנהלת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין בישראל לביצוע מיזם משותף אשר יאפשר את המשך הוצאתם לאור של פסקי הדין הנבחרים של בית המשפט העליון, בקובץ מודפס. מדובר בפסקי הדין החשובים והמשמעותיים ביותר של בית המשפט העליון. קובץ הפד"י הפך ברבות השנים לכלי עבודה חשוב בקרב עורכי הדין והציטוט ממנו נחשב לציטוט הרשמי.
הוצאתו לאור של הפד"י התאפשרה לאחר תקופה ממושכת שבה לא הוצאו לאור כרכים אלה, ונוצר פיגור ניכר בהפקתם. ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין המשיכה בפרויקט מהנקודה שבה הופסק בידי קודמיה. הכרך הראשון אשר מופץ בימים אלה הינו החלק הראשון של פד"י כרך סא.
פסקי הדין המתפרסמים בקובץ פד"י, עוברים עריכה לשונית ומשפטית על ידי מומחים מקצועיים ומתווספים להם תוספות שונות, ובכלל זה תמצית ההלכה, רשימת אזכורים  ומראי מקום. הפד"י מהווה יצירה ספרותית בעלת ערכי מורשת לאומית לנוכח חשיבותו של בית המשפט העליון, ופסיקותיו בעיצוב דמותה התרבותית של המדינה והשפעותיו על זהות החברה בישראל.
בחידוש ההוצאה לאור של כרכי הפד"י יש יותר מאשר געגוע לריח ולמגע של הנייר. בעיני, יש חשיבות מקצועית רבה להדפסה של פסקי דין חשובים ובולטים של בית המשפט העליון על גבי נייר לשם חיזוק התרבות המקצועית והמשפטית בישראל.
שיתוף הפעולה בין הנהלת בתי המשפט ללשכת עורכי הדין, מבוצע באמצעות ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, העוסקת שנים רבות בהוצאה לאור של ספרות משפטית עשירה, בתחום החוק והמשפט. כרכי הפד"י החדשים ישווקו לכלל הציבור לרבות לשופטים ולעורכי דין.
תודה וברכות במיוחד למנהל בתי המשפט, השופט משה גל, לעוזרו, עו"ד ברק לייזר, ולצוות ההוצאה לאור של הלשכה, בראשותם של היו"ר פרופ' יוסי גרוס והמנכ"ל אדם מירון.
החגיגה השנייה הינה חגיגת היובל. סמל היובל לפניכם. יובלה של לשכת עורכי הדין בישראל במלאות 50 להיווסדה עם חקיקת חוק לשכת עורכי הדין. הלשכה תציין את היובל מעתה ולאורכה של שנת המשפט שבפתח ועד לסיומה של שנת 2011, בתחילת החורף הבא.
יובל ראוי לחגוג, ויש לנו כוונה מלאה לעשות זאת ובקול תרועה רמה. אנו מתכננים אירוע מרכזי בירושלים ב-22/2, לרבות, אני מקווה, בהשתתפותם של נשיא המדינה ויושב ראש הכנסת, מתוכננת ישיבת מליאה מיוחדת של הפרלמנט הישראלי לכבודה של הלשכה, השקת "ספר היובל" של הלשכה, עריכת כנס שנתי – כנס ה"יובל", יום עיון מיוחד בכנסת, משפט מבוים חגיגי, שבוע סרטי משפט בסינמטקים ברחבי הארץ, תערוכה נודדת של "עורכי דין יוצרים", תערוכת תמונות מן העבר – "תמונות מוזיאון" של ימי הלשכה, השתלמויות נופש הפרוסות לכל אורך השנה, אירוע אתיקה מקצועית לכבוד היובל בשיתוף המרכז לאתיקה, "צעדת היובל", אירועי תיאטרון, תרבות ופנאי, שייט מיוחד לציון היובל, שלל אירועי סיפורת, שירה, משחק וסדנאות תרבות שונות ומגוונות, ישיבות מיוחדות של מוסדות הלשכה ורעיונות נוספים, שטרם גובשו סופית. גם טקסי ההסמכה ושאר אירועי הלשכה השוטפים השנתיים יתנהלו בסימן היובל. מועדון "ממברס", שאת כרטיסי האשראי שלו כבר דרשו כ-13,000 עורכי דין בתוך כ-3 חודשים מאז הנפקתו!, מתכנן שורה של אירועים שמחים ותרבותיים לעורכי הדין ולמשפחותיהם. ימי "מה הלשכה עושה בשבילי", אם היו אי פעם, ודאי שאינם עוד. זאת, גם טרם יועלו ההיבטים הערכיים והמקצועיים שבהוויית קיומה של לשכת עורכי הדין המנדטורית בישראל.
אני מקוה שהבחירות, הצפויות להיערך בלשכה בחודש יוני, לא יעיבו על שמחת היובל, אלא אך ישתלבו בה כעשייה דמוקרטית מקצועית מכובדת. לכל התוהה מי יטול בה חלק, לצערי עדיין אין פיתרונים.
שתהא לנו השנה הקרובה שנה יעילה ותרבותית, שנת יובל שמחה ושנת בחירות מוצלחת, ובעיקר שניישם כבר את מירב העשייה הדרושה למען מערכת המשפט ומקצוע המשפט בישראל. שנה טובה ותודה לכם על ההקשבה.
שיר
ההרכב המוסיקלי – בשיר "זה קורה"

דברי נשיאת בית המשפט העליון

זו היא שנת המשפט המלאה האחרונה, ולכן אולי מרגשת במיוחד, של נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת דורית בייניש. דומני שבמובנים מסויים נרגעו הרוחות הקשות, שנשבו למול בית המשפט העליון בימי ראשית כהונתה, ויש פנאי מקצועי רב יותר, מעבר לשפיטה השוטפת, להידרש לתיכנון ולביצוע של תהליכים שונים במערכת, בנפרד ובצוותא עם שר המשפטים ומנהל בתי המשפט. יתכן שעתה נדרשת תשומת לב מיוחדת יותר לערכאות השפיטה הנמוכות, שם פוגש רוב הציבור המתדיין את מערכת המשפט בישראל.
אני מזמין את נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת דורית בייניש, לשאת דברים לקראת שנת המשפט החדשה בשמה של הרשות השופטת.
שיר
"אני גיטרה"
דברי שר המשפטים

נכון לציין, שמאז מונה פרופ' יעקב נאמן לשר המשפטים, מונו שופטים חדשים לבית המשפט העליון ולכל שאר הערכאות עד לאחרון התקנים, מונה יועץ משפטי לממשלה חדש, מונה מנכ"ל משרד משפטים חדש וקודמו תהליכים שונים במערכת. אני מקוה שבדבריו הערב ימשיך השר להזמיננו ליתן כתף אופרטיבית בסיוע להקלת העומס בבתי המשפט תוך שימוש בעשרות אלפי עורכי הדין בישראל, יספר לנו על כוונתו המקווה להגיש סוף סוף את הצעת החוק לתיקון חוק לשכת עורכי הדין בעניין ההתמחות ובחינות ההסמכה ואולי אף ישקול לעצור את תהליכי החקיקה בנוגע לשינוי הרע המוצע למבנה הלשכה דוקא בשנת הבחירות בה.
אני מזמין את שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, לשאת דברים לקראת שנת המשפט החדשה בשמה של הרשות המבצעת.

דברי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
אני מזמין את יו"ר חוקה, חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם, לשאת דברים לקראת שנת המשפט החדשה בשמה של הרשות המחוקקת.
שיר
ונסיים שוב באופטימיות גדולה – "תנו לשמש יד"
סיום
תם הטקס. להתראות בשנה הבאה ושנה טובה ומבורכת לכולם.

בברכה,

עו"ד יורי גיא רון