יורי גיא רון – הגבלת סמכות בג"צ רק בחוקה 6.11.2007

בעוד כשבוע תדון ועדת שרים לענייני חקיקה בהצעת חוק יסוד השפיטה בענין הגבלת סמכות בג"צ.

לכאורה, אין הצדקה להתנגד לשיח, המתנהל בין הכנסת לרשות השופטת בנושאים חוקתיים. אולם, קיים חשש תמידי מקיומו של רוב פוליטי בעת זו או אחרת, אשר עלול לפגוע בזכות מזכויות היסוד, ובעיקר באלה של קבוצות מוחלשות שונות באוכלוסיה. עד כה, הגן בית המשפט העליון על זכויות אלה, והיווה מגן וכתובת לכל הקבוצות באוכלוסיה על כל גווניה החברתיים והפוליטיים.

מכל מקום, יש לעגן את סמכות בג"צ בחוקה או במסגרת חקיקת חוק יסוד החקיקה, ולא במסגרת תיקון לחוק יסוד השפיטה. יש, ראשית, להנהיג חוקה נכונה, ורק אז לקבוע את מנגנוני השמירה עליה, ולא להיפך.

כיום, המצב המשפטי הנוהג מאפשר לכל שופט בכל ערכאה שיפוטית לפסול הוראת חוק, אם אינה חוקתית. להחלטתו יש השפעה רק בתיק שבפניו, כלומר לצורך פיתרון הסכסוך בין שני הצדדים במקרה בו הוא דן. הסמכות לפסול הוראת חוק, באופן שתחדל מלהתקיים בספר החוקים, נתונה כיום רק לבית המשפט העליון. ההצעה הנוכחית מבטלת את סמכותם של השופטים בערכאות הנמוכות לפסול הוראות חוק , גם אם רק בהתייחס לצדדים שבפניהם. בנוסף, מחמירה ההצעה עם סמכותו של בית המשפט העליון, בשיבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), כך שהינה דורשת שפסילת הוראת החוק על ידו תיעשה רק ברוב של שני שלישים לפחות מתוך הרכב מורחב מאוד, "מגה-הרכב", בו יכהנו תשעה שופטים או יותר.

לא ברור כיצד ניתן יהיה להתמודד עם יכולתם של צדדים, בתיקים איזוטריים, לעכב התנהלות בדיונים, אם בכל פעם שתועלה טענה חוקתית ע"י מי מביניהם, ייעצר הדיון בערכאה הנמוכה והשאלה החוקתית תועבר להכרעה בבית המשפט העליון. טענה כזו עשויה לעלות אפילו בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות. כיצד תוכל המערכת השיפוטית להתמודד עם "פקק" של בירורים משפטיים בשאלות חוקתיות, מה ש'יסתום' את בית המשפט העליון וישהה את דיוני הערכאות הנמוכות ממנו. מציאת פתרונות מסננים מעשיים, למשל ע"י בדיקה מוקדמת של הטענה החוקתית ע"י גורם כלשהוא טרם הגעתה להתדיינות בבית המשפט העליון, הינה בעייתית. המנגנון הצינורי בדרכה של הטענה החוקתית לבית המשפט העליון יהא רשאי, מן הסתם, רק לשלול את הטענה או לאשר את קבילותה לדיון באותו הרכב מורחב מאוד בעליון. העדר היחס בין מה שיידרש כדי לקבל טענה חוקתית מוצדקת לעומת מה שיידרש על מנת לשלול או אותה טענה, מסוכן בעייני אף הוא.

יתירה מזו, הפוטנציאל הטמון בפגיעה בסמכות הכנסת לחוקק חוקים לא הוכיח עצמו הלכה למעשה באופן שמחייב את החקיקה הזו. אין די ברטוריקה, כשלעצמה, כדי להצדיק מהלך כזה. הדעה הנשמעת, לפיה השגת רוב של 66 חברי כנסת (בהפרש של 15 חברים) היא משימה בלתי אפשרית, היא מצחיקה. בדרך כלל, די במצליף קואליציוני חרוץ, כדי למלא אחר תנאי כזה. ככלל, הגישה הנכונה היא לאפשר לבית המשפט העליון להגן על קבוצות אוכלוסיה חלשות ומוחלשות באמצעות הסמכות לפסול חקיקה לא חוקתית. אולם, גם אם מתן המילה האחרונה נותר לכנסת, מוטלת עלינו החובה לפחות לדרוש רוב גבוה יותר מזה המוצע על ידי משרד המשפטים. כשם שנדרש רוב של שני שלישים בהרכב מורחב מאד של שופטים בבית המשפט העליון כדי לפסול חוק של הכנסת, כך מן הראוי לקבוע, שהכנסת תוכל לבטל את הפסילה, בסייגים מסוימים, רק ברוב של שני שלישים מחברי הכנסת, היינו, ברוב של 80 ח"כים. אם התוצאה תהיה, שבנסיבות כאלה תפעיל הכנסת את סמכותה רק במקרים נדירים, מה טוב. הרי גם בתי המשפט השתמשו בסמכותם לפסול הוראות חוק במסורה בלבד (לגבי 6 הוראות חוק בכל הערכאות ובמשך 15 שנים).

הצעת החוק הנוכחית מתעלמת מההמלצות של שתי ועדות מומחים, אשר דנו בנושא. ועדת שמגר בשיתוף נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר המליצה, כי בית המשפט העליון בהרכב של שני שלישים יהיה רשאי לפסוק שחוק אינו תקף, והכנסת לא תוכל לחוקק חוק לביטול פסיקה זו. וכן ועדת נאמן, שקבעה אף היא, שרק בית משפט עליון ברוב של תשעה שופטים יכול לקבוע שחוק אינו חוקתי, ושניתן יהיה לבטל פסיקת בג"צ ברוב של 70 חברי כנסת בשלוש קריאות. ההצעה הנוכחית, כאמור, מתעלמת מהמלצות אלה ומעניקה סמכויות רחבות למחוקק. הממשלה יכולה לגייס רוב של 66 חברי כנסת לתמוך בחקיקת חוקים, הסותרים את פסיקת בג"צ ללא מגבלת זמן, ואשר יכולים לפגוע בזכויות אדם בסיסיות, כגון חופש הביטוי, התנועה, ההפגנה, השביתה ומעל לכל, הזכות לשוויון.

אני סבור, כי המציאות החברתית הלוחצת והמלחיצה בישראל עלולה ליצור מצבים, שיאפשרו פגיעה של הכנסת בזכויות של קבוצות חלשות באוכלוסיה, אשר זכו עד היום להגנה רק על ידי בית המשפט העליון. הטלת מגבלות על סמכותו של בית המשפט העליון להגן על זכויות אלה, ובהמשך הדרך פגיעה ביעילות הביקורת למול הרשות המבצעת, עלולה לרוקן מתוכן את סמכותו כבית המשפט הגבוה לצדק. ואולי זו בעצם הכוונה.

עו"ד יורי גיא רון