יורי גיא רון – דבר ראש הלשכה משלחת ישראל – גרמניה 18.9.2008

בוקר טוב וברוכים הבאים לישראל. אני שמח ונרגש לארח אתכם בתל אביב בשמה של קהילת עורכי הדין והמשפטנים בישראל. יש חשיבות עצומה לפעילותן של עמותות המשפטנים ישראל-גרמניה וגרמניה-ישראל, ואני מבקש לברך את כל מי שתורם לפיתוחו של הקשר החם בין המשפטנים משתי המדינות. אני יודע שמשרדי החוץ, גם בגרמניה וגם בישראל, רואים במערכת יחסים הדדית זו מרכיב חשוב בקשר שבין שתי המדינות. לאחר תקופה של למעלה משנה בראשות לשכת עורכי הדין בישראל, תקופה שבה גם פעלתי רבות בתחום היחסים הבינלאומיים של הלשכה, אני יודע לומר, שהיחסים הבינלאומיים המלאים, המעניינים והחמים ביותר שיש כיום ללשכת עורכי הדין בישראל, הינם היחסים שיש לנו עם לשכת עורכי הדין הפדראלית הגרמנית. אני גאה בכך ואנחנו עושים הכל כדי לשמור ולטפח יחסים אלה גם בעתיד. כבר השנה צפויות לנו פעילויות משותפות נוספות רבות.

הנני סבור, שלקהילת עורכי הדין העולמית יש משקל רב מאוד בהסדרת ההתנהלות הבינאישית ובין הפרט והשלטון, ואני רואה במקצוע עריכת הדין מקצוע הטומן בחובו חובה אינהרנטית אישית, המוטלת על כל אחד מאיתנו, לפעול לטובת הכלל ולטובת יחסים טובים יותר בין הפרטים המרכיבים כל חברה באשר היא. יש לזכור תמיד, שהחברה הוקמה על מנת לשרת את הפרטים המרכיבים אותה ולא להיפך. זכויות האדם ושלטון החוק, חוק כזה המגן על זכויות האדם ולא פוגע בהם בשם השלטון, הינם לחם חוקה של כל חברה דמוקרטית מודרנית.

ישנו פתגם ידוע באמרות חכמים יהודיים: "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה", שמשמעותו היהודית והאוניברסאלית הינה אי התחשבנות עם דורות ההמשך בעטיים של מעשים, שנעשו על ידי דורות קודמים.

פגשתי אישית במהלך החיים לא מעט בני נוער גרמנים, שמצאתי את דעותיהם מהליברליות ומההומניסטיות ביותר הקיימות בעולם. אסור להכתים עם שלם בשל מעשי אבותיו. במציאות הקיימת היום זו גם גישה שאינה תואמת את התפיסות והדעות הבאות לידי ביטוי בקרב העם הגרמני בהווה. עם זאת, חשוב מאוד לדכא בכל מקום בעולם כל ביטוי ניאונאצי או אנטישמי שמתעורר לחיים. אין שום הצדקה לגזענות משום סוג וגם לא בשמו של ערך עליון כגון חופש הביטוי. זהו בעיני אחד החריגים היחידים, המאפשרים לערך אחר לגבור על חירות הביטוי.

אנו רואים בקשר הנרקם בעת המודרנית בין העם היהודי לעם הגרמני חשיבות רבה וסמל למידת הלקח מהעבר וליצירת עתיד טוב יותר.

ככל שלעריכת דין יש חשיבות חברתית, וככל שללשכת עורכי הדין יש חשיבות ציבורית, הרי שללשכת עורכי הדין הסטטוטורית בישראל, שהחברות בה הינה מנדטורית לכל עורכי הדין בארץ, יש מן הסתם במדינה כמו ישראל חשיבות מיוחדת. בעיניי, ללא פעילויותיה של הלשכה למימוש מטרותיה הציבוריות, הן אלה המבוטאות בחוק והן אלה שהינן נדבך אינטגרלי מעצם הווייתה, אין לה זכות קיום באירגון סטטוטורי מנדטורי. שמירה על ערכים דמוקרטיים בסיסיים, דאגה מתמדת לזכויות היסוד, המאפיינות כל שיטת משפט מודרנית המיושמת בחברה מתוקנת, מאבק לטוהר המידות בשלטון ולמניעת קשר בלתי ראוי בין הון לשלטון, החתירה אחר צדק, מוסר ואמת, מבלי להירתע מיציקת תוכן של מונחים אלה לתוכו של המושג "משפט", מימוש ערכים כשוויון, פתיחות, נדיבות, סובלנות, חמלה, אחדות ואפילו אהבה (בישראל בדיני הנישואים מסתבר שגם לאהבה עלולים להיות סייגים משפטיים) – כל אלה הינם ערכים ומטרות, שלשכת עורכי הדין עוסקת בהם מידי יום, כל העת, ותורמת את תרומתה להתקיימותם בחברה הישראלית.
לי ברור לחלוטין. שללשכת עורכי הדין הנוהגת כך, לראש לשכה המנהיג התנהלות כזו, קל הרבה יותר להשיג הישגים מקצועיים, גילדאיים, ולטפל בתחומי הסדרת המקצוע, האתיקה, הדין המשמעתי, הפיקוח על ההתמחות של המועמדים לחברות ועל קבלתם כחברים מן המניין בלשכה. התנהלות זו תהא נכונה הן ביחסים למול מערכות השילטון – הפרלמנט, משרדי הממשלה ובתי המשפט, הן באלה הבאים לידי ביטוי למול חברי הלשכה עצמם וכמובן שגם למול הציבור כולו, שם מצויים גם רוב לקוחותינו.

פועלה החברתי של הלשכה מצוי תמידית בתהליכי הרחבה. הלשכה מפעילה תוכנית לעידוד ולמתן סיוע משפטי למיעוטי יכולת. בתוכנית זו, המכונה תוכנית "שכר מצווה", מתנדבים לא פחות מכ- 2300 עורכי דין בכל רחבי הארץ בישראל. הקמנו את הפורום לסיוע משפטי, הכולל פעילויות נוספות למול הסנגוריה הציבורית בישראל, הסיוע המשפטי הממשלתי והארגונים החברתיים הפרטיים הרבים הפועלים בארץ, הוקם בלשכה פורום לשכה וקהילה, שמטרתו לפעול להידוק הקשר בין לשכת עורכי הדין לבין הקהילה בקירבה אנו פועלים כאנשי מקצוע. הרחבנו את הפעילות של הלשכה בנושא חברה וסביבה, חינוך, בטיחות בדרכים ואיכות הסביבה. הגברנו את הדגש על הסיוע המשפטי ועל הקשר עם הארגונים החברתיים. אנחנו עוסקים בסיוע בהשמתם של משפטנים עולים חדשים, במיוחד מאתיופיה. יזמנו טיפול בהשמה בשירות הציבורי, תוך הגברת שילובם של משפטנים בו, ובפרט השמתן של אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ושל בני מיעוטים. בנוסף, הצטרפנו להנהלתו של פרוייקט חברתי פרטי, העוסק בהשמת אקדמאים בני מיעוטים במגזר הפרטי.

מאחר שהדיון שתקיימו אחר הצהריים, מוקדש למעמד המשפטי של מיעוטים, בחרתי גם למקד מספר דברים במציאות הנוהגת של שילוב עורכי דין ועורכות דין ערבים ישראליים בלשכה שלנו. ישנם כיום למעלה מ- 40,000 עו"ד בישראל, כשמתוכם ישנם כ- 4,500 עו"ד, המשתייכים לקבוצות בני מיעוטים שונות, וביניהם ערבים מוסלמים, נוצרים, צ'רקסים, דרוזים ובדואים. כלומר, מדובר בכ-11% מאוכלוסיית עורכי הדין בישראל. בוועד המרכזי של הלשכה מכהנים 17 חברים כשמתוכם 3 עו"ד ערביים, הנמצאים בקואליציה והשותפים באורח מלא בניהול הלשכה ובתפקידים בה. עורכי דין ערבים נושאים בתפקידים בכירים שונים בלשכה, לרבות בגופים הנבחרים המנהלים את האירגון, בועדות האתיקה וההתמחות, בבתי הדין המשמעתיים ואף בסגל הלשכה. מבחינתי, מדובר במציאות מבורכת, שאני מניח שתוסיף ותתפתח בעתיד.

כחלק מתהליך הטמעת בני מיעוטים בלשכה, יזמנו את הקמתו של ועד מחוז חדש בצפון המדינה. ליוזמה זו היינו שותפים, ראש הלשכה הקודם, ד"ר שלמה כהן, ואנוכי, והיא רקמה עור וגידים לפני כ- 5 שנים. יושב ראש ועד מחוז צפון הינו חברי הטוב, עו"ד חאלד חוסני זועבי, המנהל את המחוז כגוף המהווה מודל לקיום שיתוף פעולה פורה ודו קיום תוך שמירה על ערכי האחווה והרעות בין המגזר הערבי למגזר היהודי. שיתוף פעולה שכזה מתקיים כבר שנים במחוז חיפה, המנוהל בראשות חברתי, עו"ד חלי בן ארי. עורכי הדין הערבים שותפים אף לפעילויות יתר ועדי המחוז שלנו בירושלים, בתל אביב ובדרום הארץ, כשבכל הועדים המתנהלים שלהם חברים גם עורכי דין ערבים. כל מחוז וייחודו, כל מחוז ואופן השילוב הבא לידי ביטוי במוסדותיו, בהתאם לנסיבות המתאימות לחברים. בכל מקרה, הרגישות המיגזריות הזו קיימת גם בלשכות המחוזיות ולא רק באירגון הארצי.
ללשכה אף ועדות המטפלות בבתי הדין המוסלמים, השרעים והדרוזים וועדות המצויות בפורום דיני משפחה, המטפלות בנושאים של בני כל הדתות.

חשוב לציין, כי הקמנו צוות מיוחד למען השמה של עו"ד ומשפטנים ערביים במגזר הציבורי, שמטרתו ליישם את החלטת ממשלת ישראל ולהוביל לכך שעד לשנת 2012, יהיו למעלה מ- 10% מנושאי המשרות במגזר הציבורי בני האוכלוסייה הערבית. הצוות שלנו בלשכה מהווה היום את הצינור המעשי העיקרי ליישום החלטת ממשלה זו, בוודאי בתחום המשפטי.

בישראל פועלת ועדה מיוחדת בת 9 חברים לבחירת שופטים. לשכת עורכי הדין שולחת לוועדה זו שני נציגים. במהלך 9 השנים האחרונות כיהנתי בועדה חשובה זו, ובמהלכן גדל מספר השופטים והשופטות הערביים במערכת השיפוט שלנו מפחות מ- 2% ללמעלה מ- 5%. הכוונה גם פה, בעתיד, להכפיל ולשלש מספר זה של שופטים ושופטים מבני המיעוטים. אולם, למרות בהעדפה מתקנת, חשוב לי לציין, שאיני מסכים שיש להסדיר העדפה זו באמצעות בחירתם של מועמדים פחות מתאימים רק בשל שיוכם לאוכלוסיית המיעוט. אני אתן תמיד עדיפות בין מועמדים שווים למועמדים בני מיעוטים, אולם לא אסכים לבחור במועמד בן מיעוטים פחות טוב. שכן, בעיניי דווקא התנהלות כזו מנציחה עוד יותר את האפליה. אין סיבה שלא נצליח לבחור לתפקידים שיפוטיים בישראל מועמדים ערביים טובים, שהינם גם משפטנים מצויינים. ויש רבים כאלה.

השוויון אינו רק אריתמטי. השוויון מצוי בלב, בנשמה, בהתנהלות החברתית, ביחס המקצועי, בהבנה העמוקה שאין בילתו, אם ברצוננו לשמור על צלמנו האנושי, החם והאכפתי בין אדם לאדם. אנו עושים כמיטב יכולתנו לנהוג כך בלשכת עורכי הדין בישראל. אני יודע ומשוכנע , שכך מתנהלים גם המשפטנים בגרמניה, בוודאי אלה הטורחים להשתייך לעמותה שלכם, ואף להגיע ולכבד אותנו בביקורכם זה בישראל.

אני מאחל לכם המשך ביקור פורה, מעניין ומהנה, אני מקווה עוד אולי לפגוש אתכם במהלכו, וגם אם לא, אנא שובו לבקר אותנו בעתיד, בין באורח רשמי ובין באורח פרטי.

תודה, שלום ושנה טובה עברית לכולכם.

בברכה,

עו"ד יורי גיא – רון