יורי גיא רון – דבר ראש הלשכה יום עיון בנושא פליטים ומבקשי מקלט 28.6.2010

מכובדיי,

אני שמח לפתוח את יום העיון בלשכת עורכי הדין בנושא פליטים ומבקשי מקלט אשר נערך בסימן יום הפליט הבינלאומי שהתקיים ב-20.06.10.

על פי נתוני נציבות הפליטים של האו"ם בישראל שוהים כיום במדינה בין 19,000 ל-20,000 מבקשי מקלט. כ-50% ממבקשי המקלט הגיעו מאריתריאה אשר ידועה כמפרת זכויות אדם באופן אכזרי וקיצוני. כ-35% הגיעו מסודן, בעיקר מחבל דארפור, שם מתחולל מזה מס' שנים רצח עם אשר הוגדר כאסון הומניטארי מהחמורים בעולם.

מצרים, אשר דרכה מגיעים מרבית הפליטים, אינה ממלאת אחר חובותיה למבקשי המקלט והפליטים, מעמידה את חייהם וחירותם בסכנה ואף מחזיקה אותם בתנאים קשים ביותר המפרים באופן בוטה אמנות בינלאומיות בדבר זכויות אדם.

רק כדי לסבר את האוזן אציין, כי משנת 1951 הכירה ישראל מכוח האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים בכ-170 פליטים בלבד. גם ועדה המייעצת לשר הפנים מאז שנת 2002 אם לקבל או לדחות בקשות מקלט לא הגדילה את מספר מבקשי המקלט שבקשתם אושרה ואף דחתה בקשות בניגוד להמלצת האו"ם.
על רקע נתונים אלה נשמעים קולות צורמים בתקשורת הישראלית על כך שמרבית הפליטים הינם מסתנני עבודה הפוגעים במצב התעסוקה בערים מסוימות, על כך שהם מהווים סכנה ביטחונית למדינה ולאזרחיה ולחילופין על כך שאין שום פגיעה במחויבויותיה של מדינת ישראל בהתאם לאמנת הפליטים משנת 1951.

מיותר לציין, כי אני שותף להנחה לפיה למדינת ישראל קיימת הזכות להגן על גבולותיה ולקבוע מי הם הבאים בשעריה ואף לנקוט באמצעים לצמצום כניסה של שוהים בלתי חוקיים. עם זאת, על מדינת ישראל חל איסור להחזיר אדם למקום בו נשקפת לחייו סכנה ברורה ומיידית.
על מדינת ישראל להבין כי בחותמה על אמנת הפליטים התחייבה להעניק לכל מבקשי המקלט הנכנסים לתחומה את האפשרות להליך הוגן תוך שהם מוגנים מפני גירוש וצרכיהם הבסיסיים מסופקים להם.

בהקשר זה אבקש לציין את הצעת החוק למניעת הסתננות אשר עברה קריאה ראשונה בכנסת הקודמת והוחל עליה דין רציפות בכנסת ה-18 ואשר אמורה להחליף את חוק ההסתננות הקיים משנת 1954.
אישורה של הצעת החוק, משמעה, לדעתי, הצהרה בריש גלי של מדינת ישראל, כי אינה מחויבת עוד לאמנת הפליטים, אמנה שהיא עצמה היתה מיוזמותיה בשנות ה-50 ואשר נכתבה ברוח לקחי השואה.

השלכות נוספות פוטנציאליות של אישור הצעת החוק הן הפיכתם של פליטי סודאן לאסירים בשל היותם אזרחי מדינת אויב, הפיכת המסייעים לפליטים לעבריינים, הכשרת גירוש המוני של כל הבאים בשערי המדינה ומעצר בלתי מוגבל בזמן של ילדים, אשר אליהם אתייחס באופן נפרד.
נראה כי חלק מהשלכות אלה הינן השלכות מרחיקות לכת אשר אינן באות בקנה אחד עם רוח האמנה או עם אמות המוסר המצופות ממדינה כמו שלנו אשר חוותה בעברה את אשר חווים אותם פליטים כיום.

עוד אוסיף, כי אין שום הצדקה לחקיקה כה דרקונית וקיצונית בזמן בו אף מבקש מקלט לא הורשע בעבירה ביטחונית וקל וחומר כאשר קיימות הוראות חוק ברורות ומפורשות אחרות, אשר מאפשרות להתמודד עם מסתננים או שוהים בלתי חוקיים, כמו חוק הכניסה לישראל, חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) וחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים.

במסגרת דיון בפורום חוקתי וזכויות אדם של לשכת עורכי הדין הדגיש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מייק בלס, כי "אין כוונה לעשות שימוש בחוק למניעת הסתננות ביחס למי שאינם מהווים סיכום בטחוני" והוסיף כי "אף אחד לא עמד, לא עומד ולא יועמד לדין על סיוע למסתננים – זהו סעיף שנועד להרתיע את אלה שמסייעים לחצות את הגבולות".

על רקע דברים אלה אבקש לומר, כי לא ניתן לאפשר סמכויות מעצר וגירוש מרחיקות לכת, כמפורט בהצעה, כאשר לא ברור כיצד ניתן יהיה להבחין בין מסתננים ביטחוניים למי שאינם כאלה.
אני מבקש להתייחס בנפרד לילדי הפליטים אשר עומדים בפני סכנת גירוש מיידית. עלינו לזכור, לגבי ילדים אלה, כי ישראל היא הבית היחיד המוכר להם. נראה, כי רק כאן פתוח בפניהם אופק של קיום אנושי מכובד.
בהקשר זה ציין הפורום החוקתי בהחלטתו בעניין הצעת החוק למניעת הסתננות, כי ההצעה תחמיר את מצבם של מבקשי המקלט הקטינים וכי אינה כוללת מנגנונים המשקפים את עקרון טובת הילד.

אני קורא לממשלת ישראל לגבש וליישם מדיניות הגירה מאוזנת, ברורה ואנושית יותר, ההולמת את ערכיה של מדינת ישראל.

אני מקווה, שיגובש הליך מסודר, אפקטיבי וראוי לבחינת בקשות המקלט, אשר הוגשו כבר בעבר ושתוגשנה בעתיד.

אני מצפה, שנקיים את אמנת הפליטים הבין-לאומית אשר עליה אנו חתומים, וכי היא תכובד במלואה ואף תעוגן בחקיקה פנימית.

יש לבטל את נוהל "ההחזרה החמה", אשר מסכן את חייהם של הפליטים באופן ישיר ואשר לגביו קבע בית המשפט העליון, לא אחת, כי הוא נוגד את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

אני אף מקווה, כי נפעל ליתן לכל מבקשי המקלט אפשרות גישה להליך של בקשת מקלט הוגן, ללא קשר למדינת מוצאם.
במקביל לכך ובנפרד – שמעתי לאחרונה מראש עיריית אילת, כי הימצאותם של למעלה מ – 5,000 פליטים רק בעירו הינה נתון דמוגרפי הרה – אסון לעיר. אני מוכן להסכים להנחה הזו, וסבור שמדינת ישראל צריכה להשכיל לסייע בהפנייתם האנושית של פליטים אלה גם למרכזי אוכלוסיה אחרים.

ברצוני להודות לארגונים, שפנו ללשכה ויזמו את יום העיון הזה – האגודה לזכויות האזרח בישראל, א.ס.ף. – ארגון סיוע לפליטים, מוקד סיוע לעובדים זרים, המרכז לקידום פליטים אפריקאים, המרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם, הקליניקה לזכויות פליטים – אוניברסיטת ת"א.
כמו כן, תודה ליוזמות ולמארגנות של יום העיון: לגב' שרון שחף, מרכזת ארגוני הסיוע לפליטים, לעו"ד רון גזית, יו"ר פורום משפט חוקתי וזכויות אדם בלשכה ולעו"ד חן וונדרסמן, הממונה תחום חוקתי וזכויות אדם.

יום עיון מוצלח לכולנו.

בברכה,

עו"ד יורי גיא – רון