יורי גיא רון – דבר ראש הלשכה טקס פתיחת שנת משפט 18.9.2007

שלום לכולם.
גבירתי, נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת דורית בייניש, אדוני, שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, אדוני, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ פרופ' מנחם בן ששון, מכובדיי,

ברוכים הבאים לטקס פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין בישראל.

כל שנה נדמה שזו שאך נסתיימה היתה הגדושה, המפתיעה, החשובה, המיוחדת. אולם גם, כל שנה מחדש כאילו עולה על גדותיה של קודמתה.
בלשכת עורכי הדין, הבחירות מאחורינו. העבודה המשותפת לפנינו. בטרם נחוש ממש את הפגרה המבורכת, אני שמח על האפשרות לפרוס בפניכם תודות, ברכות ובעיקר תוכניות ותקוות. תודות לכל מי שהשתתף בהליך הדמוקרטי החשוב שעברנו. ברכות לכל מי שנבחר ומימש את ציפיותיו מעצמו ומחבריו. תקוות לכך שנשכיל להמשיך ולהעמיד את המקצוע והעוסקים בו במקום האיכותי, היוקרתי והמרכזי בליבה של המערכת המשפטית במדינת ישראל. תוכניות שיהא בהן כדי להגשים את התקוות, לפחות ככל שהדבר יהא תלוי בנו – בעורכי הדין, במוסדות הלשכה ובנבחריה.

כדי שהלשכה תהיה רלוונטית לחבריה, דרושה גם מידה מסוימת של השקטה מכל אחד ואחת מאיתנו, חברי הלשכה. לכן, אני מקווה שלתקופה קצרה נשמיט את הציניות, לזמן מה ניפטר מהסקפטיות. לימי חסד נחדל מהביקורת הבונה. תחת זאת, נתגייס כולנו חעזור.

כמנהיגי הלשכה בהווה לשמוט את הציניות, להיפטר מהסקפטיות ולהפסיק לבקר זה את זה הוכחה לאחרונה. הרצון שלנו, נבחרי הרשימות השונות ומנהיגיהן, לעבוד יחדיו לטובת כולנו, הוצהר ובוטא באורח חד משמעי. נטל ההוכחה אומנם עלינו, אבל לא רק. הוא מונח גם לצידם של כל החברים והחברות, המתקשים לעמוד ולנסות לצדנו ונסו לאפשר לנו להגשים לשכה אחרת. הנאיביות הזו עוד עשויה להשתלם לכולנו.
בתוך הלשכה פנימה נשתדל לשמר את ההישגים הרבים שהושגו, לתקן ולשנות את הטעון שינוי. בין המפעלים והיוזמות מן העבר שיטופחו, גם אם יעברו לעיתים מתיחת פנים כזו או אחרת, מצויים מכון ההשתלמות המצליח של הלשכה, כנס אילת היוקרתי והחשוב, הקרן לסיוע לעורכי דין במצוקה, מכון הגישור, ההוצאה לאור, מערכות האתיקה, הפיקוח על ההתמחות ובתי הדין המשמעתיים. נשלים את התוכניות להקמת בית הלשכה במחוז הצפון ונשקול בחיוב להפריד את מחוז המרכז מטבורו התל אביבי, במיוחד לנוכח הקמתו של בית המשפט המחוזי החדש.
ככלל, הלשכה תיזום יותר ולא רק תגיב. אני מקווה שמערכות השלטון השונות – הכנסת, משרדי הממשלה, השופטים ובתי המשפט – ישכילו לקבל ולשתף פעולה עם כוונתו של האירגון המקצועי הסטטוטורי החשוב

במדינה להוות נדבך מרכזי בתהליכי הרפורמות והתוכניות השונות של הגורמים המחליטים ותהליכים אלה כוללים מבחינתי גם את השלב של טרום תזכיר החוק. זו אינה רק זכותנו, זו בעיקר גם חובתן של מערכות אלה לאפשר לאירגון המקצועי המעוגן בחוק ליטול חלק בעשייה הציבורית המשפטית. לכן, נפעל לכך שנהיה שם, ונדאג אף ליזום ובאופן משמעותי. גם לצורך זה ישתנה המבנה הפנימי של הלשכה, ואני אף מקווה שנשלב בו את הכוחות המקצועיים הטובים והבולטים ביותר מבין חברינו.

הנושאים הקשורים לענייני האירגון המקצועי, שכבר התחלנו לטפל בהם בשבועות הפגרה שמאז הבחירות, או שבכוונתנו ליזום עם תום תקופת החגים, כוללים, בין היתר, אירגון מחדש של מכון ההשתלמות ופריסת ההשתלמויות הארצי (אגב, הוזלנו בכל השתלמויות את העלות בהשוואה לשנה שעברה ב – 33%), הסדרת טיפול מקיף בסוגיית הסגת גבול המקצוע, פעילות להרחבת אפשרויות העסקתם של משפטנים במיגזר הציבורי, הקמת מוסד חדש בתחום הבוררות (ויש לנו אף כוונה להציע מסלול בוררות חליפי שיצריך תיקון חקיקה), יישום התוכניות להנהגה של חובתן של השתלמויות מקצועיות ואף של חובת ביטוח מקצועי, בניית מערך של רשות מומחים מקצועיים בתחומים שונים במסגרת מכון ההשתלמות, תכנון פיתוח פנסיוני אחראי לחברנו העצמאיים, הקמת גוף צרכני חדש ואיכותי (כנראה בשילוב עם לשכת רואה החשבון).

מאז הקיץ, פנינו לשר המשפטים בבקשה שלא לפגוע בזכויות ההורשה של בני זוג מאותו מין. ביקשנו לשלב את נציגי הלשכה בעבודת משרד המשפטים בגיבוש הרעיונות השונים, אותו שילוב של טרום תזכיר החוק שהזכרתי. ברכנו את שר המשפטים על יוזמתו להקים בית משפט ביישוב ערבי וסיכמנו עימו עקרונות על הקמת מחוז המרכז בלשכה. פנינו בעניין כינוס הועדה למינוי קאדים והשר נענה לכך מייד. דרשנו מינוי נציג של הלשכה בצוות לבחינת האגרות בבית המשפט לענייני משפחה, והשר טרם נענה לכך. החלטנו בועד המרכזי על העלאת ציון מעבר בחינות הלשכה ל- 70 ונמתין לאישורו של השר למהלך זה. יזמנו עיסוק בעניין מינוי בעלי תפקידים בשכר על ידי בית המשפט, נושא שאני תמה שאינו מובנה מזה עשרות שנים. מינינו צוות מבין הועד המרכזי לעבודה למול בתי המשפט בעניין זה.
נשאף לפתור עם השופטים את נושא המשוב. על הבקרה על מערכת המשפט הכרחית, אבל כך גם ההגנה על השופטים, מערכות השיפוט ובית המשפט העליון. באווירה של שיתוף באחריות ושקט מקצועי יימצא האיזון הראוי. נשיגו בהקדם האפשרי.
בכוונתנו לדרוש תיקצובם של תקנים רבים נוספים למערכת השיפוטית. בעניין זה נתייצב לצידו של שר המשפטים בכל מאבק למימוש כוונה זו. מה שנעשה לאחרונה בעניין זה אינו מספיק. הלשכה תציב בראש דאגותיה את העומס הבלתי נסבל בבתי המשפט, המרחיק את כולנו מקיומו של הליך הוגן.

ביקרנו את ח"כ אלוני על התבטאויותיו כנגד השופטים. ביטאנו את התנגדותנו למהלך האיחוד הגורף בין רשויות המס. פעלנו להנצחת עורכי הדין היהודיים מתקופת השואה באוסטריה. סייענו ככל יכולתנו לנפגעי קריסת חברת "חפציבה" ואף קיימנו כנס בעניין בבית הלשכה.

לעניינים אלה אפשר להוסיף את ביטוי עמדתי כנגד הארכת תוקפו של חוק טל ושני נושאים מרכזיים נוספים – הראשון פנייה לראש הממשלה למנות ועדה ציבורית לבחינת עצמאותה של הרשות השופטת בראשותם של הנשאים בדימוס שמגר וברק, השני – ואני גאה בו במיוחד, מעורבות יזומה שלנו שבזכותה של שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, הביאה למתן סייעות לגנים לילדים עם מוגבלויות בני 3 – 4, וזאת למרות שבג"ץ דחה לפני כחודש את עתירתם של ההורים בעניינם. ברכות לשרת החינוך. אני גאה בך על החלטתך זו. אני מקווה שמהלך זה הינו רק חלק מפרוייקט חשוב, שאנו מלבנים בימים אלה, אך מוקדם מידי לעסוק בו פומבית.

כפי שנטען כלפיי, אני אכן רגיש במיוחד לפרויקט שכר המצווה של הלשכה ולהיותו של המוסד הזה קשוב לא רק לחבריו, אלא גם לחברה שמסביב. אין משפט ואין צדק ללא "ואהבת לרעך כמוך". ל"רעך" אין תמיד תואר במשפטים ורשיון לעסוק בעריכת דין. דאגה לו אינה סותרת את הצרכים והאינטרסים של עורכי הדין. נהפוך הוא. מעבר לכך שגילינו, שתכנית הפרו – בונו מהווה גם צינור פרנסה (הפניית אלפים רבים של תיקים לטיפול הסיוע המשפטי ולהגדלת שכר הטירחה של עורכי הדין העובדים עימו באורח משמעותי ביותר), הרי שהאכפתיות

החברתית הינה מנשמת אפו של אירגון ציבורי, ובוודאי של אירגון חשוב כמו זה שלנו. היוקרה, האיכות, המעמד, כבוד המקצוע, כל אלה הנם מונחי סרק ללא נשמה, רגש, אכפתיות ודאגה לזולת. בהערת אגב חשובה רק אציין, כי בעשייה זו לא יהא משום פגיעה, ואף לא המינימלית ביותר, באנרגיה, במשאבים ובדאגה של כולנו בלשכה לרווחתם, לפרנסתם ולבעיותיהם של כל חבריה. מי המעמיד מישורי פעילות אלה בסתירה, מן הראוי שיפנים שגישתו אנכרוניסטית, ומבחינתי חלפה מן העולם.

לאחרונה, עולם המשפט בישראל בכותרות. בין הפוגות קלות בשל הפצצה נטענת במדינה זרה או בשל אסון תעופתי בתאילנד, הכותרות עוסקות בתחום שלנו. במשפט. בשנה האחרונה התחלפו נשיאים בבית המשפט העליון, התחלפו שרי משפטים, אפילו היו בחירות בלשכה. משוב שופטים, שכה הסעיר, הפך לנוכח המציאות לנושא שולי. עיני הציבור נשואות היום לבכירי מערכת המשפט בישראל יותר מבעבר. הלשכה עושה, ככל יכולתה, לעמוד בסטנדרטים ובציפיות הציבוריות, הגם שאנו הגורם הצנוע ואולי, לצערי, הנתפס בינתיים כחשוב קצת פחות במערכת. העיניים האלה נשואות עוד יותר לעברם של הנשיאה והשר.
יכולתי לנסות להשתדל להתאפק, ולהיות אולי הגורם המארח הראשון, שאינו מתייחס, בשיטת בת היענה, למתיחות שבין משרד המשפטים לבית המשפט העליון והאישים העומדים בראשם, כאשר הם יושבים שניהם ומתארחים בצל קורתנו. אבל, אני לא מסוגל להתאפק ואולי גם אסור לי להתאפק. ולכן, אבטא רק מספר הערות או הארות בהקשר זה :

ככל שהרעיונות רחבים יותר, משמעותיים יותר, נוגעים בבסיס השיטה המשפטית – הם דורשים דיון ציבורי רחב ככל האפשר בעניינם. אי אפשר בילתו. השיח הזה יכול להיות אקדמאי, מקצועי, פוליטי, ציבורי או אחר. אני סבור שועדה ציבורית היא העוגן האיכותי והמקיף ביותר לכך.
אין העיסוק בנושאים כועדות איתור, סניורטי בערכאות נמוכות, קדנציות של נשאים, חלוקת תקנים, קידום עורכי דין פרטיים רבים יותר לשפיטה, שינוי מבנים של הרכבים משפטיים וכיו"ב, דומה לעיסוק בנושאים כמו בחינת הביקורת השיפוטית, שאלת עצמאות מערכת המשפט, העלאת רעיונות בדבר שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים, בחינת סוגיית השפיטות, פגיעה בעילות הביקורת המנהלית וחס וחלילה העלאת רעיון לפגוע בזכות העמידה.
תפקידו המרכזי של בג"ץ הינו להגן על זכויות הפרט, זכויות האדם הבסיסיות, בני המיעוטים, האוכלוסיות המוחלשות. פגיעה בזכויות אלה גם על ידי חקיקה וגם על ידי חלוקת תקציבים או מניעתם, הינה פגיעה שלעיתים על בג"ץ לבדוק את הצדקתה. תמיכה בהחלטה כלשהיר, רק משום שהתקלה ברוב קולות ברשות המחוקקת או המצבעת, הינה לעיתים פגיעה במהות הבסיסית של זכויות האדם ומהווה הפרת החובה להגן עליהן.
אפשר לתמוך בדיעה כזו או אחרת, אבל אין לתמוך במניעת הדיון המהותי בה באמצעות חסם דיוני. החיים אינם דיונים, הם מהותיים מאוד.
אני פונה לשר ומבקש שיזכור שלא תמיד שר המשפטים יהיה פרופ' מוערך עם עשרות שנות נסיון איכותיות , שאינו חבר מפלדה ואינו חבר כנסת. הבאים אחריו יהיו קרוב לוודאי פוליטיקאים מובהקים, שיפעלו כפוליטיקאים ויתנהגו כפוליטיקאים. ואני כבר התבטאתי ואמרתי שעדיף בלי חצוצרות כלל, אולם אם לא ניתן ליצר מציאות נטולת חצוצרות, עדיפה בעיניי החצר השיפוטית על זו הפוליטית.
לאו דווקא בהקשר ישיר – אני מבקש לקרוא לכם שני בתים משירו של ויסטין יו אודן – "בחוק כמו באהבה".

בחזרה לחבריי הלשכה :
באופן טבעי, שינויים טעונים חלוף זמן מסוים. כשהסבלנות והציפייה פוקעות, הטעויות מרובות יותר. אין לנו כוונה לפגום במהות בשל הרצון לשנות. אין לנו גם רצון לשנות רק כדי לשנות, אלא רק במקומות בהם השינוי או היוזמה דרושים. בא חדש מפני ישן. חדש אחר אך גם חדש ממשיך. שיהיה בהצלחה לכולנו.
מילות סיום בזכותו של ראש הלשכה היוצא, עו"ד ד"ר שלמה כהן. מבריק, איכותי, מקצועי, איכפתי, חבר אמיתי. איש עקרונות ואדם מלא חזון. תודה גדולה מכולנו וברכות בדרך החדשה.

בהקשרו של שלמה וגם אולי בהקשרם של רוב מי שיושב כאן הערב, מילות סיום של נתן אלתרמן מתוך שירו על אנשי העלייה השניה:

תודה רבה.

19:30-19:45 : דברי נשיאת בית המשפט העליון

נשיאת בית המשפט העליון מסיימת בימים אלה שנה ראשונה לכהונתה. אנחנו יודעים שמבחינתה, הייתה השנה האחרונה מתסכלת משהו. ציפייה והגשמה, בדרך כלל, אינן סמוכות האחת לרעותה. מבלי לברור בפרטים, אנחנו מאחלים לה שנה אחרת, שנה שהסמכות הזו תעצם בה.
אני מזמין את נשיאת בית המשפט העליון , כב' השופטת דורית בייניש , לשאת דברים לקראת שנת המשפט החדשה בשמה של הרשות השופטת.

19:45-20:00 : דברי שר המשפטים:

אין ספק שפרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים, הוא אחד מהמומחים הגדולים בישראל התחום המשפט הפרטי. יש לו גם שני יתרונות משמעותיים נוספים – הוא אינו חבר כנסת ואינו חבר מפלגה. אני מניח שיש, שהיו מרוצים ממציאות אחרת, בה היה עסוק קצת יותר בכנסת ובמפלגה וקצת פחות בנושאים אחרים. מבלי לחוות דעה פרסונאלית, אני סבור שכהונתו של אדם מקצועי, יחסית פחות ממפלגתו, בראשותו של משרד המשפטים, היא מגמה ברוכה ונכונה. לשר פרידמן אנחנו מאחלים שנה רגועה ושלווה יותר.
אני מזמין את שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, לשאת דברים לקראת שנת המשפט החדשה בשמה של הרשות המבצעת.

20:00-20:15 : דברי יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
פרופ' בן ששון הוא יושב ראש ועדת חוקה מוכשר ופעלתן עד מאוד. ביקרתי אותו במהלך התקופה, המכונה "פגרה", ומצאתי משרד עמוס ואדם עסוק מאוד. נכון שיש הטוענים שעל הועדה להשתדל להיות פעילה פחות בתקופת

הפגרה, אולם אי אפשר להתווכח עם רצינות וחשיבות העבודה הנעשית בה. תמיד תענוג מיוחד לנו להקשיב לאופן המוכשר, הרהוט והנעים, בו נשמעים הדברים מפיו של פרופ' בן ששון.
אני מזמין את יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, פרופ' מנחם בן- ששון, לשאת דברים לקראת שנת המשפט החדשה בשמה של הרשות המחוקקת.

20:15-20:30 : הענקת פרס הלשכה –

פרס הלשכה לשנת תשס"ז מוענק לעורך הדין, פרופ' קנתמן. תרומתו של פרופ' מן למערכת המשפט הישראלי, עם הקמתו של מוסד הסניגוריה הציבורית היא משמעותית ומכרעת, היום כבר אי אפשר להבין כיצד התנהלה המערכת ללא הסניגוריה הציבורית. בהקשר זה אני מבקש לומר לשר המשפטים, שהלשכה תעמוד לצידה של הסניגוריה בכל עניין שיעסוק בהגדלת תקציבה, מה שיאפשר לשלם שכר טירחה ראוי לעורכי הדין המועסקים על ידה, ובכל עניין שירחיב את סמכויותיה, ככל שמשמעותו תהא מתן סיוע משפטי למי שלא יכול לקבלו באופן אחר, במדינה שבה בחלק ניכר מההליכים אין כלל ייצוג.
אני מזמין את יו"ר ועדת הפרס, עו"ד פרופ' יובל לוי, להעניק את הפרס לפרופ' קנת מן ולפרט את נימוקיו.

בברכה,

עו"ד יורי גיא רון