יורי גיא רון – דבר ראש הלשכה הכנס השנתי התשיעי ללשכת עורכי הדין 1.6.2009

בוקר טוב.

אני שמח לפתוח את הכנס התשיעי של לשכת עורכי הדין בישראל. לראשונה נערך הכנס השנה בסימן שיתוף עם ארגון עורכי הדין הבינלאומי, ה- IBA. בשנה הבאה נחגוג עשור ליסוד הכנס השנתי ובשנה שלאחר מכן ייערך הכנס במסגרת אירועי 50 שנה ללשכת עורכי הדין בישראל. הנה, יש לנו בכל שנה סיבה אחרת למסיבה, וטוב שכך.

גם השנה, ולמרות המשבר הכלכלי העולמי והמקומי העמוק, הכנס הוא הגדול ביותר לעורכי הדין ולמשפטנים, שנערך אי פעם בישראל. _______ עורכי דין ועורכות דין, שופטות ושופטים, משפטנים ומשפטניות מן האקדמיה, המלווים בבני משפחותיהם ובהם כ- 700 ילדים, וכן למעלה מ-100 עמיתינו ובני זוגם, אורחינו מחו"ל. אני שמח לקדם את כולם בברכה ובתקווה, שכולנו נפיק מן הכנס הזה עניין רב ותועלת מקצועית, ובהחלט רצוי שנשלב הנאה, רגיעה, מנוחה וכייף באתר הכנס היפהפה כאן בעיר אילת, שלחופי הים האדום.
אני מניח, שחשוב לציין שהכנס השנתי אינו ממומן ע"י הלשכה, אלא ע"י משתתפיו, שנוטלים בו חלק מידי שנה, וכי הלשכה עוסקת במשך כל השנה בענייניהם השוטפים של כל חבריה וחברותיה, לרבות השתלמויות עשירות ומגוונות, שמחיריהם ירדו בשתי שנות הפעילות האחרונות, עפ"י הנחייתי, בלא פחות מ-40% נומינלית.

אני מבקש לברך במיוחד את עמיתינו, חברותנו וחברינו, שהצטרפו אלינו מחו"ל, ביניהם חברים וחברות מאוסטריה, אנגליה, ארה"ב, בלגיה, גרמניה, הודו, יוון, ספרד, איטליה, צרפת, קרואטיה, קנדה, ונצואלה, שוויץ, דנמרק, גאורגיה (גרוזיה) ולראשונה גם מניגריה.

ברוך הבא, לראשונה בישראל, ידידינו נשיא ה- IBA, מר פרננדו פלז-פייר.
ברוך הבא, חברנו, מר דיוויד ריבקין, מבכירי ה- IBA ומי שתרם כה רבות לכינונו של כנס משותף עם לשכת עורכי הדין בישראל השנה.
ברוך הבא, נשיא ה- ABA INTERNATIONAL, מר אהרון שילדהאוס, ידידנו הקרוב ואורח קבוע באילת. תודה אהרון על ידידותך ועל תמיכתך, ונדמה לי שעוד נכונה לנו לא מעט פעילות משותפת. שלום לנשיא ה- ABA INTERNATIONAL לשעבר, מר ג'פרי גולדן, שלמרות תום תקופת נשיאותו ממשיך להגיע לאילת ולכבדנו בנוכחותו. תודה ג'פרי.
ברוך הבא ידידנו, מר טימותי דאטון, שזה עתה סיים את תקופת נשיאותו כראש ה- General council of the Bar of England and Wales. והמשימה האירגונית היחידה, שקיבל על עצמו בינתיים, הינה פיתוח הקשרים של הבר הבריטי עם איזורנו.
ברוכה הבאה המשתתפת הקבועה בכנס באילת, ידידתנו הטובה והקרובה ד"ר אלכס פרנק תומאסר, סגנית ראש הלשכה האוסטרית. שלום אלכס.
שלום למנהיגי לשכות עורכי הדין, בפלמית ובצרפתית, בבלגיה – מר איב אושינסקי, מר אלכס טאלון ומר מרק דאל ושותפתו, גב' קארין קלמנס. תודה לכם על שאתם איתנו.
ברכה מיוחדת לראשונה לידידנו המכובדים מניגריה, אשר כל כך עמלנו על תיאום ביקורם בארץ. אנחנו שמחים שאתם איתנו ומודים לכם על המאמצים העצומים שהשקעתם כדי להגיע לכאן. אם יורשה לי, מבלי לפגוע, שלום מיוחד לגב' האווה איברהים, עורכת דין מניגריה, מרצה בהרווארד ולוחמת משפטנית כמעט יחידה באיזורה למען זכויות נשים באפריקה. באומרי זכויות כוונתי במקרה זה אינה למינוי דירקטוריות בחברות ממשלתיות, אלא לרצח נשים ולכריתת אברים אינטימיים של נשים בחסות החוק.

לאורחינו מגרמניה, לא שכחתי אתכם, והעובדה שנשיא הלשכה הפדרלית הגרמנית, ידידנו הטוב מר אקסל פילגס, וסגן הנשיא, חברנו הכמעט ישראלי, מר נורברט ווסטנברגר, יגיעו ארצה רק במהלך השבוע, לא השכיחה את הצורך להודות לכם על נוכחותכם ועל ידידותכם המופלאה עם לשכת עורכי הדין בישראל. ברוכים הבאים פרופ' סימון לוטץ, נשיא לשכת עורכי הדין של פרנקפורט, מר קורד ברוגמן, מנכ"ל איגוד עורכי הדין של גרמניה ושאר חברינו מגרמניה. תודה לכולכם וברוכים הבאים.
אני מתנצל בפני כל מי מבין אורחנו שלא הזכרתי את שמו.
אני מודה לכם על השקעת הזמן והמשאבים שהשקעתם, כדי להגיע לישראל, אני משוכנע שהם ישתלמו לכם במהלך השבוע ושנראה אתכם שוב איתנו גם בכנסים הבאים.

כמובן, תודתנו נתונה לכל אורחינו, שופטות ושופטים, שרי ממשלה וחברי כנסת, משפטניות ומשפטנים מן האקדמיה, פעילים במערכות הממשל בישראל, נציגים וראשי אירגונים מקצועיים עמיתים, אשר באו איתנו לכאן, כדי להשתתף עימנו בדיונים, שיעסקו בכמה מן הנושאים המעניינים ביותר בציבוריות הישראלית של היום בכלל, והמערכת המשפטית, הציבורית והמקצועית, בפרט. ברוכים הבאים כולכם.

בשנה שעברה, תוכנן מושב זה, מושב הפתיחה, למשך שעתיים וחצי. העניין הוא, שכמעט אף אחד לא קם מהכסא גם לאחר 4 שעות של נאומים ודיונים. ניסיתי לתכנן את דבריי ולתרום כבר בפתיחה את תרומתי היחסית להתנהלותו המתוכננת של בוקר זה, אבל נדמה לי שאכשל בכך גם הפעם.

בכל זאת, בשל כך, אשמור למועד אחר את ההתייחסות לתוכנית הלשכה המפורטת בכל הקשור למצויינות המקצוע ולמניעת המשך התדרדרותו – הארכת ההתמחות, בחינות הכניסה להתמחות, בית הספר למתמחים, הפיקוח על ההתמחות, פיצול בחינת ההסמכה ושינוי מתכונתה, ועדת המידרוג לפקולטות למשפטים, השיחות עם המועצה להשכלה גבוהה ודרישת הלשכה לנציג בה. אתעלם גם מהדרישות למצויינות ממי שכבר עוסק במקצוע, ובהן חובת ההשתלמות, ביטוח אחריות מקצועית מנדטורי, הסדרת האחריות על חשבונות נאמנות, תוכנית המומחים המשפטיים המוכרים ע"י הלשכה, הטלת החובה על הלשכה לעסוק בפרו-בונו, פיתוח מסיבי של הקשרים בין הלשכה לקהילייה, הקמת מרכז האתיקה בלשכה ועוד היד נטוייה.

לא אזכיר בפירוט את המאבקים המרובים בתחום השגת גבול המקצוע, תיקון הדין המשמעתי, עשרות הביקורים הריבעוניים בבתי המעצר והמאסר, ליווי מיחשוב בתי המשפט ופרוייקט "במה", הקמת בית הפרקליט בנצרת או התוכניות המפורטות לייעול ההליכים בבתי המשפט.

למרות חשיבותה של הפרנסה וההשמה, לא אעסוק ביישומו הרצוי של דו"ח מינוי בעלי תפקידים בשכר ע"י בתי המשפט, שהיינו לפחות בין יוזמיו, וגם לא ביוזמתנו להרחיב את מספר עורכי הדין המועסקים ע"י הכנ"ר לאחר ההשתלמויות בלשכה, בהפרטת חלק מפעילותה של הפרקליטות האזרחית, בהרחבה תקציבית ופרסונלית של מערך ההשמה בלשכה, בדגש ובמשאבים המושקעים בהשמה בשירות הציבורי ולמען חברינו עורכי הדין הערביים בפרט, בתוכנית ההרחבה של המוסד לגישור או בהקמה, רק בשבוע שעבר, לראשונה בלשכה, של המוסד לבוררות של הלשכה, שבהנהלתו שותפה גם הפרקליטות האזרחית. אפילו לא אזכיר את מועדון הצרכנות, שסוף סוף הוקם לראשונה מאז ייסוד הלשכה, תוך שאנחנו משתפים בו גם את לשכת רואי החשבון ואולי אפילו את שמאיי המקרקעין, שראשי ארגוניהם גם הם כמובן בין אורחינו בכנס השנה. לא אתייחס גם יותר מאשר מילה לכך שכבעוד שנתיים נחגוג 50 שנה ליסוד הלשכה, וגם זו תהייה בודאי סיבה למסיבה, ואולי גם להקמת מעין מוזיאון ללשכה.

אם כך במה כן אעסוק מעט יותר בהרחבה?

ראשית – אני מבקש לקבל בברכה שר המשפטים חדש, פרופ' יעקב נאמן, שבא ממש מבין שורותינו, ולפחות ככל שהדברים קשורים למקצוע ולטירדותיו היומיומיות, יוצר אצלינו ציפיות לשיתוף פעולה ייחודי ונדיר עם משרד המשפטים ושר המשפטים, שסוף סוף ישנסו עימנו מותניים, בין היתר ביישומם של חלק מהתוכניות והפרוייקטים, שזה עתה הזכרתי קימעה. ברוך הבא אדוני השר, ושתהא לך הצלחה רבה בתפקידך.

בהקשר הזה, אני מוכרח לציין, שהרושם כבר מתחילת תקופתך כשר המשפטים, הינו שהמערכת השיפוטית, גם אם אינך מסכים עימה תמיד, שוב איננה נתקפת באופן שמשתק את יכולותיהם של ראשיה להנהיג תוכנית עבודה טובה ויעילה לשיפור השירות השיפוטי לציבור. ואכן באווירה כזו אנו מצפים לגיבושה של תוכנית עבודה כזו, שתביא רק ברכה לעולם המשפט בישראל.

לשכת עורכי הדין ואנוכי עומדים לשירותכם כשותפים וכמסייעים לפתרון ענייני של אותן הבעיות בעולם המשפט בישראל ולעבודה חיובית ומשותפת לשיפורה של המערכת, שכה יקרה לכולנו, ושיש לה חשיבות עצומה בחיים הציבוריים בישראל הדמוקרטית.

שנית – אשמח להציע לך, אדוני שר המשפטים, לקבל, ולו רק כפיתרון ביניים, רעיון אחר בנוגע לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, גידרו וסמכויותיו. אני מציע אדוני, שתשקול להציע לממשלה ולכנסת להנהיג תפקיד נוסף, מקביל לפרקליט המדינה ותחת אחריותו של היועץ המשפטי לממשלה, שייקרא, שם זמני, פרקליט הממשלה. כך, בעוד פרקליט המדינה יעסוק בפועל בתביעה הכללית, הרי שפרקליט הממשלה יהיה עורך הדין בפועל של המדינה בתחום הציבורי והאזרחי, ושניהם יסורו למרותו של היועץ המשפטי, אשר יפקח ויאזן את התנהלותם, ועדיין יישא באחריות ובסמכות הכוללת. שכן, אומנם מחד יש לכאורה ניגוד עניינים מובנה בייעוץ משפטי לנבחר ציבור לצד קבלת אחריות על העמדתו חס וחלילה לדין, אולם מאידך, הרי המדינה ונבחריה אינם לקוחות במובנם הרגיל, והדין הוא הלקוח האמיתי של היועץ המשפטי.

חלק מהיתרונות בעיניי למוצע הינם: היעדר פגיעה יחסית בסמכויותיו של היועץ המשפטי, הרחקה פרסונאלית של מי שממלא את תפקיד היועמ"ש מהגנה על עמדות שונות של המדינה בכל הנוגע להתנהלות השוטפת היומיומית, אך מנגד שמירה על הפיקוח והאיזון, אשר דמות משפטית כמו היועמ"ש תורמת גם לפרקליט המדינה וגם לפרקליט הממשלה. היתרונות הנוספים הינם גם חסרונותיהן המרובים של ההצעות האלטרנטיביות.

שלישית – כמה מבין חבריי, מקבלי ההחלטות ואחרים, טוענים להיעדר משילות בישראל… לחוסר יכולת למשול, כשהאשמה לכך מונחת על ידם לפיתחו של מה שהם מכנים "עריצות המשפט", עריצותם לכאורה של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, ברשויות השלטון וברשויות המקומיות. השאלה בדבר היקף סמכויותיהם ומידת התערבותם בעשייה השלטונית הינה, בלב המחלוקת. הטענה הרווחת בקרב מבקריה של המציאות השלטונית בישראל הינה בפשטות, שעורכי הדין, היועצים המשפטיים, מפריעים לשר, לראש הרשות השלטונית ולראש הרשות המקומית לממש את תקופת העשייה,לה נבחר כחוק ע"י הציבור. קרי, מונעים ממנו בפועל מלמשול. מנגד, יש הסבורים שלו היתה קיימת בישראל נורמה ציבורית ראויה ואפילו ברמה סבירה, לא היה צורך ממילא במעורבות משפטית מרובה שכזו. אולם, לנוכח המציאות הישראלית, אין מנוס מכך, והאלטרנטיבה היא אנרכיה שלטונית הדרגתית. מעיין אמירה, שללא הפיקוח המשפטי הצמוד, תתפתח לה בישראל בודאי "רפובליקת בננות" ים תיכונית.

לנוכח המציאות בארצנו, אני סבור שכל פגיעה בסמכויות המקצועיות של היועצים המשפטיים בשירות המדינה עלולה לגרום לתוצאות הרסניות פי כמה מהכשל לכאורה הנטען לגבי המצב הנוהג בהווה. אולם, מן ההיבט הפרגמטי, אני משוכנע שניתן ואפשר למצוא נוסחאות מעשיות ומשפטיות מאזנות, שתקלנה על תחושת היעדר המשילות מחד, ועל החשש מפני מימוש שילטוני, שאינו ראוי ציבורית, מאידך. אשמח, אדוני השר, לעסוק בכך ישירות למולך ובלוח זמנים קצר. למשל, אני סבור שניתן להרחיב את מספרן והיקפן של מישרות האמון סביב בעל התפקיד הנבחר או הבכיר, אולם הייתי נזהר יותר בהצרת צעדיהם הפרוצדוראליים או המהותיים של היועצים המשפטיים. ככל שהיועץ המשפטי יוכפף בסמכויותיו ובפעילויותיו להחלטותיו של בעל התפקיד הציבורי הנבחר, כך יקשה עליו להגן על אותה רשות או על אותו הנבחר מפני סטייה מהנורמה ההתנהלותית הנכונה או מפני ביקורת חיצונית. הגיעה העת לערוך דיון מקצועי עמוק ואמיתי בנושא. לכן, לשכת עורכי הדין מקיימת גם הבוקר מושב מרכזי, הפותח רשמית את הכנס השנתי, ומתייחס, בין היתר, אף לסוגיה זו.

רביעית – קצנו ברמת המקצוע ובתרבות ההתדיינות המשפטית, המתדרדרת והולכת בבתי המשפט הישראליים ובמערכת המשפט בישראל בכללותה.לאחרונה, פנינו, מנהל בתי המשפט ואנוכי, לנשיאת בית המשפט העליון ולשר המשפטים, בבקשה לקבל את הסכמתם להכריז על שנת המשפט הבאה כשנת תרבות הדיון. מבלי להרחיב יתר על המידה, תרבות הדיון הינה חלק ממצויינות המקצוע ובקיומה המערכתי יש כדי לסייע וליעל את בתי המשפט ולהקל על העומס, המוטל עליהם. נענינו בחיוב ע"י שני ראשי המערכת ועתה מוטל עלינו ליצוק לכך תוכן, תוכן בכל הנוגע להתנהלותם של עורכי דין למול שופטים, של שופטים למול עורכי דין ושל עורכי דין, בינם לבין עצמם. תוכן של כבוד להליך השיפוטי ולעוסקים במקצוע. תוכן שיבטא ממילא חלק ממסע, שלשכת עורכי הדין בישראל מצוייה בעיצומו, לרמה מקצועית ראויה יותר ולמצוינות. בכוונתנו להוסיף למסע זה נדבך חשוב ואיכותי, בדמות ההתנהלות בבתי המשפט, המקצועית והשיפוטית. בעזרתכם, גברתי הנשיאה ואדוני שר המשפטים, ובהשראת שר החינוך הנמצא אף הוא עימנו היום, אני מקוה שנשפר את תרבותו של השיח המשפטי בישראל.

ואם כבר הזכרתי את שר החינוך, הרי שאני מניח שגדעון סער ירשה לי לומר לכם, שבמכתב הברכה ששלחתי אליו לאחר התמנותו, התוודתי על קנאתי בו עם קבלת התפקיד. אנחנו עוסקים בחינוך משפטנים, אולם עולם החינוך בישראל רחב הרבה יותר מכך. המשימות הניצבות בפני שר החינוך, בכל הכבוד לתחום שלנו, עצומות ובעלות חשיבות ממדרגה ראשונה לקיומה של מדינת ישראל, ובודאי לקיומה כחברה מתקדמת, אנושית ואיכותית. אין תפקיד מאתגר יותר משר החינוך בתקופה זו בישראל – וגדעון סער בעיניי הינו מועמד ראוי ביותר לתפקיד חשוב זה. אנחנו לשירותך ויש לנו רצון רב להיות מעורבים בחינוך בישראל. בהצלחה רבה לך.

ואם כבר בירכתי כך את שניכם – רבותיי השרים שאני מכבד ומעריך – הרשו לי לומר לכם דבר מה נוסף ברוח שונה מעט. מבלי לעסוק כלל בתכנים, בעקרונות ובסיבות – המהותיות והפוליטיות – הרי שאיסור על ביטויי ביקורת עד כדי אבל או מעורבות של המשפט הפלילי בהתייחס לדברי בוז ומחלוקות פוליטיות או דרישה להצהרות אמונים מסוגים שונים – לא ישיגו שיכנוע, אמון או כל מטרה אחרת, צודקת או שגוייה ככל שתהייה. נהפוך הוא – איסור על ימי נכבה רק יחזק את התמיכה בהם, להצהרות האמונים לא יהיה שום ערך אמיתי והמשפט הפלילי אינו נועד לשמש כלי להצרת חופש הביטוי. הרעיונות האלה, כשהם מוצעים כהצעות חוק ולא כמשאלות לב, נראים רע, נשמעים רע, מריחים רע – אולי מפני שהם פשוט רעים. רעים מאוד. אנא, מישכו ידיכם מהם, וניסיתי לומר זאת בצורה העדינה ביותר האפשרית.
אגב, הפיתרון מצוי בהעצמה חברתית, כלכלית ואישית, של בני המיעוטים בישראל וברעיונות כמו שירות חברתי חובה , אפילו בתוך הקהילה, ולא בהכרח ב"שירות לאומי" מסוג אחר. שוחחתי בעניין עם מנהיגי עורכי הדין הערבים והנכונות קיימת.

אני מבקש להדגיש, כי לא התייחסתי בדברי לאמון הציבור במערכת המשפט , להכרח בשמירה על בית המשפט העליון כמעוז דמוקרטי איתן במציאות הישראלית, לצורך למנוע שינוי בהרכב הועדה לבחירת שופטים מתוך חשש לשליטה של נבחרי ציבור בה ולהשלמת שליטה שילטונית של מעטים על שלוש הרשויות גם יחד, כמו גם לא לנושאים שונים נוספים שבבסיס שיטתנו המשפטית. זאת, משום שנדמה לי שאני חש באיתנות עמדתם בעניינים אלה של ראשי המדינה הנוכחיים, ובודאי של שר המשפטים ואף של שר החינוך, המצויים היום פה עימנו. כך או אחרת, אני באמת חש שבתקופה הקרובה נעבוד סוף סוף כולם ביחד ופחות נתווכח ונתעמת, שהרי מטרה אחת היא לנו – עשיית צדק ומניעת עיוות דין בכל רבדיו של המשפט, ולאחר מכן, אם אפשר, כסיסמת כהונתו של השר לפיד המנוח, שייעשה אותו צדק בעידן העומס הבלתי האפשרי, כמה שיותר – עכשיו ומייד.

אני מבקש לנצל הזדמנות זו כדי להודות לחברות ולחברים, שאיפשרו לנו לקיים את הכנס היפה , המעניין והמרתק הזה – לחברי ועדת הכנס כולם בראשותו של יוסי מנדלסון, ליו"ר המכון להשתלמות ( עם יוסי מנדלסון), ארנה לין, לצוות הלשכה – מנכלי"ת הלשכה, לינדה שפיר, מנכלי"ת הכנס ומכון ההשתלמות, מירי חדד-ספיר וכל צוות מכון ההשתלמות, לסמנכ"ל הלשכה אלי נקר, לדוברת הלשכה, שמרית רגב, לבני כהן ולכל הצוות ב"כהן-רימון", לחברת דיזנהויז, לרכזת הטיפול באורחים מחו"ל דיקלה אלקבץ, לעוזרת הבלתי נדלית שלי, אביטל אוזן, ולכל צוות הלשכה, אשר על המלאכה.

אני בטוח ומקווה, שכולנו נהנה מן התוכנית העיונית המרתקת ומן האירועים החברתיים והתרבותיים, שכפי שהבטחתי אנחנו ממשיכים לשפרם כל העת. שנצא מכאן כולנו בסוף השבוע הזה מחוזקים ומחודשים.

תודה רבה וברוכים הבאים.

בברכה,

עו"ד יורי גיא – רון